אור ברסלב
ראשית בכורים (בכורות) בכורות › דף לו.

ראשית בכורים (בכורות)· רבי אברהם וינברג

בכורות · דף לו.

דף לה.

דף לו.

(דף ל"ו.) איבעיא להו עד מפי עד מהו לעדות בכור רב אסי אסר ורב אשי שרי, צריך להבין טעמו של ר"א דאסר מ"ש מכל איסורין שבתורה דסמכינן על עד מפי עד:

והנלפענ"ד בזה עפ"י המבואר בתשו' הריב"ש סי' ר"מ בהא דלא מהני אמירת בפ"נ ובפ"נ ע"י כתב אף דבעדות אשה הקילו להכשיר עד מפי עד ומפי כתב, אך החילוק דלענין בפ"נ ובפ"נ מעכב אמירה בפני ב"ד כדאמרי' בפני כמה הוא נותנו לה בפני שלשה או בפני שנים משום דעד נעשה דיין בקיום שטרות משא"כ בעדות אשה דאינו מעכב שיהי' ההיתר בפני ב"ד [עי' רמ"א אה"ע סי' י"ז סל"ד] ועיקר החסרון של כתב ועד מפי עד הוא מחמת הב"ד וא"כ כאן גבי התרת בכור כיון דצריך מומחה פסול עד מפי עד, ורב אשי דמכשיר ס"ל כיון דהא דצריך מומחה הוא רק להורות אם הוא מום קבוע או עובר, וזה הרי המומחה רואה בעלצמו, ועדותו של עד אינו אלא דנפל המום מאליו אינו אלא גילוי מילתא בעלמא, ודמיא להא דפליגי ביבמות (ל"ט ע"ב) גבי אשתמודעינהו אי בעי' ב' עדים כיון דנוגע לדבר הצריך עדים, או דילמא כיון דגוף הדבר רק גילוי מילתא, אף שמסתעף מזה נגיעה לדבר הצריך עדים לית לן בה, ועי' ב"י אה"ע סי' קנ"ז דלדעת רוב פוסקים סומכים עליהם אף בשעת מעשה:

שם ברש"י ד"ה אבל וכו' דקדשים תמימין אין כהן נחשד לאכול בחוץ, דבר כרת הוא, הנה מה שפירש"י דבר כרת הוא ע"כ לא קאי על האכילה רק על השחיטה, דהאוכל שחוטי חוץ אינו בכרת רק איסורא גרידא איכא (לשיטת רש"י קדושין (נ"ז ע"ב) הוא איסור תורה, ובתוס' שם משמע דרק מדרבנן אסור ועי' חינוך מצוה תמ"ח דבשחוטי חוץ איכא גם לאו דלא תוכל לאכול בשעריך, ועי' תוס' מכות (י"ח.) ובמהרש"א שם, וכן מבואר יותר ברש"י לקמן ע"ב ד"ה הכי עיי"ש, ואף דהש"ס נקיט קדשים בחוץ לא אכיל משמע דאיסור אכילת שחוטי חוץ עומד לנגדו ומעכבו, משמע לי' לרש"י ז"ל דע"כ על השחיטה קאי דאי משום האכילה כיון דאינו רק איסורא גרידא לא חמירא אצלו מאיסור הטלת מום, ואם הוא חשוד על הטלת מום חשדינן לי' ג"כ על אכילת שחו"ח, הילכך דחיק ומוקי דע"כ על השחיטה קאי דלאיסור כרת חושש, ואף דהשוחט בע"מ עובר בחוץ אינו בכרת מ"מ כיון שעיקרו כרת חמיר טפי, עי' רש"י סוכה (ט"ז ע"ב) ד"ה אבל וריטב"א יבמות (ד"ה ע"ב) ד"ה אבל וכן מצינו בכ"מ:

אד התינח לדעת הרמב"ם שפסק בסוף ה' מעשה הקרבנות דהשוחט קדשים בחוץ בזה"ז חייב אבל לדעת הראב"ד פ"ו מה' ביה"ב דקדושת המקדש בטלה ובזה"ז ליכא איסור שחו"ח דהרי אינו ראוי להתקבל בפנים וכ"כ התוס' יומא (ס"ג.) יהי' מוכרח לומר דקדשים בחוץ לא אכיל על האכילה קאי ולא על השחיטה דהא כאן ע"כ בזה"ז מיירי דבזמן המקדש לא חשידי כדמוכח בטויו"ד סי' שי"ד, וכן מבואר ברש"י לקמן ד"ה הכל נאמנים עיי"ש] ואף דאיסור זה לא חמיר מהטלת מום מ"מ אינו נחשד על כך, דרק באיסור הטלת מום דש בי' ונעשה לי' כהיתר או אפשר דאיסור האכילה ישבה ריבוי לאוין וכמש"כ הר"ן פ' יוהכ"פ דריבוי לאוין חמור:

ועוד י"ל דאם מטיל מום אינו עובר רק על לאו דהטלת מום בלבד אבל אם שוחט בלא מום חוץ מזה שאוכל קדשים בחוץ עובר על איסור הטלת מום ג"כ דהשחיטה נחשב הטלת מום כמש"כ התוס' ב"ק (ע"ו.) דאין לך מום גדול מזה שנשחט בחוץ, ועי' תוס' חולין (כ"ח.) דאף חתיכת העור חשוב מום, וא"כ טוב לו יותר להטיל מום מלשחוט בלא מום, דאינו מרויח בזה איסור הטלת מום:

שם רש"י ד"ה הראיתי וכו', ובלבד שיהיו לו עדים שלא הטילו בו, עי' רמב"ם פ"ב מה' בכורות ובלח"מ שם, ועי' רא"ש כאן ובדברי חמודות אות כ', וט"ז יו"ד סי' שי"ד ס"ק ד' ודו"ק:

שם בגמ' נאמן הכהן לומר בכור זה נתן לי ישראל במומו וכו', יש לדקדק הא מ"מ צריכים להעיד עליו שנפל בו מום מאליו כדמשמע לעיל (ל"ה ע"ב) ספק בכור בעלים מעידין עליו הרי דאף דישראלים לא חשידי מ"מ צריכים להעיד, וכבר הרגשתי בזה לעיל כיון דספד"ר לקולא אמאי נחזיק ריעותא מספק וביותר קשה הא כאן מבואר להיפוך דכיון דמהימן שהישראל נתן לו שוב אין לנו לחוש שמא הוטל בו מום בידים:

אך עי' אה"ע סי' י"ז ס"ה דעד מפי עד אם אמר סתם ששמע אפי' לא אמר ממי שמע כשר, ואם אמר אני ראיתי שמת שואלין אותו איך ראית ובמה ידעת ובב"ש שם ס"ק י"ז דאין דנין אפשר משאי אפשר ועי' שם ס"ח ובח"מ ס"ק י"ח ובב"ש ס"ק כ"ד, וה"ה כאן דלעיל מיירי שהישראל עצמו בא לפנינו לשאול על הספק בכור אם הוא מום קבוע, לכן שואלין איתו אם נפל בו המום מאליו דכל דאיכא לברורי מבררינן משא"כ הכא שהכהן אומר שהישראל נתן לו במומו אינו מוטל עלינו לשלוח אל הישראל לדרוש ולחקור באיזה אופן נפל בו המום כיון דישראלים לא חשידי אחזוקי ריעותא מספק לא מחזקינן וז"פ, ועי' פסחים (ד"ד ע"ב) תוד"ה לאו:

תוכן העניינים

ראשית בכורים (בכורות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה