אור ברסלב

ראשון לציון על שולחן ערוך יורה דעה· רבי חיים בן עטר

הלכות צדקה · סימן רמט

סימן רמח

סעיף א

בהגהה רק יתננו לעניים. כתב הט"ז וז"ל וכ"ש לפרוע מסים בהם דאסור אע"ג דאיכא בפ"ק דבתרא שאפילו מה שאו"ה נוטלין בזרוע נחשב לצדקה מ"מ מיקרי זה פורע חובו מהצדקה ע"כ נראה דעכ"פ לא מחייב לתת המעשר אלא אחר שיטול שיעור המס לא שיתחייב לתת המעשר עליו והוא צריך לתתו למס הגם שהוא ריוח לו הרי הוא נותנו במס דהוי כצדקה ודמי הא לפאה דפטורה מהמעשר כדאיכא התם בפאה ובפסחים וכתב עוד הרב בסייום דבריו וז"ל תדע דהא גם במה שאדם זן בניו הקטנים אמרינן בפרק נערה שנתפתתה שהוא בכלל עושה צדקה בכל עת וכי ס"ד שיוציא אדם מעשר שלו לזון בניו הקטנים "ע"כ דברי הרב ז"ל תמוהים בעיני ביותר דהא ההיא דהזן בניו כו' מוקמו לה רש"י והר"ן והביאו הב"י סי' רנ"א וז"ל הנותן לבניו ולבנותיו הגדולים שאין חייב במזונותיהם כלומר שהם יותר על שש שנים דאלו פחותים מבן ו' חייב הוא במזונותיהן כדאיכא בס"פ אע"פ דף ס"ה ואמרינן בפרק נערה שנתפתתה דף נ' עושה צדקה בכל עת זה הזן בניו ובנותיו הקטנים כלומר היתירים על שש שאין חייב במזונותיהם וכשהוא זנם צדקה תחשב לו וכן פי' רש"י עכ"ל הרי בפי' דכן הוא האמת דיוציא אדם כל יציאותיו לזון בניו הקטנים שהם יתר על שש מהצדקה הרי דההיא דעושה צדקה בכ"ע מיירי שתהיה צדקה ממש שיעשנה ממעשר הצדקה ובאמת כי הא לא מיקרי פורע חובותיו מהצדקה דלא מחייב לזונם אלא דוקא עד ו' שנים ולא יותר וכדאי' התם בפרק אעפ"י בסופו דרש רבי עולא רבה אעפ"י דאין חייב לזון בניו הקטנים קטני קטנים חייב לזונם ע"כ. הרי דלא מחייב מדינא אלא בתורת צדקה וכיון דכן פשי' דמצי להוציא מעשר צדקה שלו לבניו להושיבם ללמוד תורה וכמו שפסק מרן סי' רצ"א ס"ג יע"ש ולא תקשי א"כ אמאי לא אמרינן נמי ונוגשיך צדקה כהא דעושה צדקה בכל עת דהוי כפשיט' דהוי ממש נחשב צדקה ונראה דשאני ההיא דה"ק דהקב"ה יתחסד עמו להחשיב לו כל הממון שגוזלים ממנו הגוים כאלו נתנם בצדקה אבל לא אשכחן דנקרא צדקה להדיא כהא דעושה צדקה בכל עת דמשמע קרא הכי אשרי עושה כו' פירו' שמקיים צדקה האמורה במקומה דהיינו עקר מצות הצדקה שהוא עושה אותה המצוה בכ"ע וקושטא דמלתא דצדקה קאמ' שעושה אותה בכל עת ואיזו היא בהכרח זה הזן כו' משא"כ ההיא דנוגשיך דפרט הכתוב באיזה מציאות קאמר שמחשיב אותו ה' לתת לך שכר עליו כצדקה ולא כפי האמת צדקה הוא לגבותו מממון הצדקה וכל זה לשיטת הרב ולע"ד אין הכרח מכל זה ושפיר מצי' למי' דמנכה ליה מצדקה ויש להוכיח קצת ראיה מההוא עובד' דרבן יוחנן בן זכאי דחזא וכו' עוד יש פירושים אחרים בהאי קרא דונוגשיך ומאין לפרש ונוגשיך סיבתם היא צדקה:

סעיף טז

בהגהה ומהני לנשמותיהם. הביא ב"י בשם הרוקח שהוא ית' בוחן לבות אם היה אותו המת בחיים היה נותן כו' ולעד"נ כי פשוט הוא שהאדם יכול לתת זכות המצוה והתורה קודם שיעשנה ותועיל לו המתנה וכדאיתא בה' ת"ת סי' רמ"ו וכיון שכן הכי נמי בנדון זה יהיה הדבר כי כל זכות של הצדקה שנותנים בעד המתים חשיב כמזכים להם זכות זה ומועיל ודאי אלא דלפי זה יהיה הענין מועיל גם לרשע והנה שמענו אשר ספרו בני אדם בענין רוח א' שנכנס בבתולה אחת ואמר להם שיועיל לו לזכות נשמתו אם יתנו בעדו שמן למאור בב"ה וכדומה והנה פשיטא כי הרוח ההוא רשע היה ואמר שיועיל לו זכות החיים. ואפשר דעכ"פ העבריין לאותו הדבר לא יועיל לו אפילו אם יעשה אותו אחר מותו לזכותו ודמי להא דאין קטיגור נעשה כו' ואפשר דזו היא כונת הרוקח ע"ה דבהיכא דהמת היה רשע ולא היה חפץ בקיו' מצות הצדקה לא תועיל לו מה שפוסקים בעדו אבל אם הוא רשע בענינים אחרים פשיטא דיועיל לו מה שיהיו פוסקי' בעדו החיים:

תוכן העניינים

ראשון לציון על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה