אור ברסלב
ראשון לציון על חגיגה פרק א › דף ח ע"ב

ראשון לציון על חגיגה· רבי חיים בן עטר

פרק א · דף ח ע"ב

דף ח ע"א

גמ' אמר ר"ל הפריש עשר בהמות כו' הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מהלכות חגיגה וז"ל הפריש עשר בהמות לחגיגתו והקריב מהן מקצתן ופסק שוב אינו חוזר ומקריב השאר שהרי שייר אותם ואם לא פסק אלא דחקו היום ולא יכול להקריב היום מקריב השאר למחר ע"כ. ק' כי סוגיין דגמרא מסיק דלא קאמר ר"י שוב אינו חוזר ומקריב אלא דוקא בסתם אבל במפרש הגם דאיכא שהות חוזר ומקריב וקאמר הש"ס ה"נ מסתברא כו' והכ"מ כתב שדעת רבינו בפירו' הסוגיא כפי' ר"ח כו' יע"ש. ודבריו ז"ל שלא בדקדוק אמרן אחר המחילה כי ר"ח מדין י"ט אחרון נגע בה ורבי קא' שוב אינו חוזר ומקריב דמשמע לא בי"ט אחרון ולא בחה"מ ותו דאמר חוזר ומקריב השאר למחר להדיא דבהקרבת חול קא עסיק ובה קא שרי ואסר והדברים פשוטים. ונראה כי רבינו סובר דמאי דקאמר תלמודא במפרש היינו שמפרש טעמו כי נדחק ולא הקריב כולן ולא ששיירן בלא דוחק וכה"ג אפי' איכא שהות ביום חוזר ומקריב ואי קא חזינן דליכא שהות נמי הו"ל כמפרש ואפילו סתם חוזר ותרווייהו כלל רבי' במ"ש בתחילת דבריו שהרי שייר אותם פירו' ששיירן בכונה לא שנשתיירו באיזו סיבה וגמר אומ' ואם לא פסק אלא דחקו היום ולא יכול להקריב פי' דחקו דליכא שהות או איזו סיבה שמנעתו ובזה נכלל מפרש נמי דהא ליכא למימר דדוקא ליכא שהות דמה תענה בדליכא אוכלין דאכלי להו אלא ודאי כל דאית ליה טעמא ש"ד אלא דבהיכא דליכא שהות או ליכא אוכלין דאנן סהדי דלא מצי נקר' סתם ושאר עכבות דלא מוכחי בעי ליה לפרושי טעמא לצאת מכלל בל תוסיף ולא נראה לרבינו לפרש כפירוש רש"י דמפרש היינו דאמר בהדיא ליום א' דמה בכך הא חזינן דלא הקריבן ביום א' אלא ודאי מפרש היינו יפרש טעמא שלא הקריב הכל ביום א' ודוק:

תוכן העניינים

ראשון לציון על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה