ראשון לציון על חגיגה· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף ח ע"א
גמ' חזקיה אמר טופלין בהמה כו' תניא כוותיה דר"י ת"כ דחזקיה כו' הרמב"ם בפ"ב מהלכות חגיגה כתב וז"ל שלמי חגיגה באות ממעות מעשר ב' מעורבות עם מעות חולין כו' יע"ש ובהלכה שלאחריה כתב וז"ל יוצא אדם י"ח שלמי חגיגה במעשר בהמה כו' יע"ש. וקשה דהלא פסק בסמוך שאין יוצאין י"ח חגיגה אלא בטפל בחולין. ונראה שסובר כי מעשר בהמה דינו כחולין ושפיר קרינן ביה מסת כיון דאם נפל בו מום הרי הוא כחולין גמורים וגם מתלמודא דקא יהיב טעמא דלא קתני יוצאין במעשר בהמה בי"ט משום סקרתא ש"מ דאי לאו האי טעמא הוי תני להדיא יוצאין בי"ט ואי הוה תני הכי הוה משתמע שפיר דבשלמי חגיגה קאמר דהא לא מפרשי' דקאי אשלמי שמחה שכתב רש"י אלא למאי דקתני ושאר ימות כו' הוי אומר דבשמחה קאי דאיתנהו בכל ימות החג משא"כ אי הוה תני יוצאין י"ח בי"ט במעשר בהמה פשיטא דקאי נמי אשלמי חגיגה וכיון דכן השתא נמי בשלמי חגיגה מפרשינן לה למי שלא חג בי"ט הא' ובמאי אי בטפלה הא תנא ליה רישא אכילה א' מן החולין כו' אלא ודאי דלתשלומי חובת שלמי חגיגה קאמר ומעשר בהמה דין חולין אית להו להא מלתא ואי דחית לומר דלא אתא אלא לאסור מעשר בהמה בי"ט הכי הול"ל ואין עושין טפלה ממעשר בהמה בי"ט ודוק: