ראשון לציון על ברכות· רבי חיים בן עטר
פרק ז - שלשה שאכלו · דף מט:
גמ' אי בעי אכיל כו' כתבו התוספו' בד"ה אי בעי וז"ל וסעודה שלישית של שבת היה מסופק ר"י דשמא אי בעי לא אכיל אלא מיני תרגימא כו' ע"כ והרמב"ם כתב בפ"ב וז"ל שכח ולא הזכיר בשבת או בי"ט קדושת היום אם נזכר כו' ע"כ מדלא מחלק מידי משמע דבכל ג' סעודות ואפילו אי אכל ארבע סעודות וטעמו נראה כיון דנתחייב בהזכרת קדושת שבת בברכת המזון של סעודת שבת הרי היא כמטבע ברה"מ והו"ל כשאר דברים המעכבים בבה"מ דלא יצא אם לא אמרן ושניא ראש חדש כיון דאין חיוב באכילה לא תקנו על הספק ברכה ודוק ולענין הלכה כיון דהתוס' עצמן ספוקי מספקא להו והרי"ף והרמב"ם כתבו סתם לא שנא א' וב' לא שנא ג' מברך אלא דבהא מכריע אני לומר להלכה דמברכין בלא שם ומלכות אלא במטבע הבא בדברי הרי"ף והרמב"ם דכתיבנא בדבור הקדום: