אור ברסלב
ראשון לציון על ברכות פרק ו - כיצד מברכין › דף מ.

ראשון לציון על ברכות· רבי חיים בן עטר

פרק ו - כיצד מברכין · דף מ.

דף לט:

גמ' אמר ר' זירא כו' אין הלכה כר"י ואמר ר' זירא כו' מ"ט דר"י וכו' למאי דקימא לן דאי אמורא מפרש מלתיה דתנא קאי כותיה חש ר' זירא דלשתמע ממה דמפרש מלתיה דר"י דפסק כוותיה להכי אצטריך למימר להדיא אין הלכה הגם דמלתא דפשיטא דהלכה כת"ק דהוי רבים לגבי יחיד

שם גמ' מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא דתנן וכו' משמע דהלכה כר"י דהא סתם לן הכא רבי כוותיה. והרמב"ם פסק פ"ח מה' ברכות וז"ל בירך על פירות האילן בפ"ה יצא ע"כ הרי דפסק דעיקר אילן ארעא כר"י דאמר מביא וקורא ופ"ד מה' ביכורים כתב וז"ל הפריש ביכוריו ויבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא לפי שזה כמי שאין לו קרקע שהרי אבדה ע"כ הרי דפסק דלא כר"י וקשה דידיה אדידיה. וראיתי בירושלמי דמייתי פלוגתא בהא מלתא וז"ל ר' חזקיה כו' ר' יהודה היא כו' ור' יוסי דברי הכל פירות האילן בכלל פירות האדמה ע"כ והיה נראה דפסק כהך סברא אלא דקשה דאין דרכו לפסוק כירושלמי כל שהבבלי בהפך ונראה לומר דהרמב"ם ז"ל סובר דרבינו הקדוש פסק כר"י דיעבד דאם בירך יצא אבל לכתחילה להביא ולקרות לא והכי נמי פסק הרמב"ם לענין דיעבד אם בירך סמכינן אדר"י דאמר עיקר אילן ארעא ולענין קריאה בביכורים לא אמרינן ליה לקרות כת"ק ובהיכא דנסתפק בפירא אם עץ או אדמה מסתברא לי למימר דלא יברך בפה"א כיון דלאו הלכה כר"י בלכתחילה ויברך שהכל והגם דשהכל נמי לא קתני מתני' דינא אלא דיעבד כברכת בפ"ה על פה"ע עכ"ז בפה"א דלת"ק דר"י אפילו דיעבד לא יצא משא"כ שהכל דלית פלוגתא דיעבד. והתוס' כתבו דאם נסתפק יברך בפה"א וטעמייהו משום דפסקי כר' יהודה דעיקר אילנא ארעא משא"כ הרמב"ם ובהיכא דטעה ובירך על הירקות בורא מיני דשאים נראה דיצא דיעבד מידי דהוה בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא דאמרינן לקמן דיצא ודוקא בשוגג אבל לכתחילה לא:

שם מתני' ועל פירות הארץ וכו' פשיטא לא נצרכא אלא לר"י כו' והגם דהא תני ברישא שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ הוה אמינא פת דוקא אבל חטה בעינה יברך בפה"ע אי נמי דוקא לכתחילה אבל דיעבד אימא נסמוך אדר"י קמ"ל דאפילו דיעבד אם בירך בפה"ע לא יצא

שם גמ' היכא מברכינן בפה"ע היכא דכי שקלת לפרי איתיה לגוזא ע"כ והאי כללא הוי לבד פרי דאטדין ודיערות דלא חשיבי הגם דכי שקלת לפרי איתיה לגוזא ומתקיים שנים רבות עכ"ז לא חשיב לברוכי עליה ברכה פרטיות כזו ומברכינן עליה בפ"ה כדאיתא בירושלמי ומייתי לה התוס' בד"ה איתיה ומסתברא דכל פרי העולה לפני אנשים חשובים ורגילים לאכלו מברך עליו בפה"ע ודברים הרגילים להיות בהם מרים אסור לאכול עד שיטעום כי היכי דלא ליתי לידי ברכה לבטלה וכי טעים לא בעי לברוכי כדקימא לן מטעמת אינה צריכה ברכה:

תוכן העניינים

ראשון לציון על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה