אור ברסלב
ראש יוסף על פסחים פרק שני › דף לב.

ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים

פרק שני · דף לב.

דף לא:

בפירש"י בד"ה ואחד הסך דאמרינן ביומא כו'. ומשמע דרבנן דאסמכתא הוא ויהי' החומש כאן מדרבנן. והרמז"ל פ"א דתרומת ה"ב כתב מלא יחללו את קדשי והתי"ט במ"א פ"ו דתרומת בשם תו' נדה דאסמכת' הוא יע"ש. מה שכתב הרמז"ל שם פ"א לאכול דבר שדרכו לאכול כתב הכ"מ נלמוד מרפ"ב דמעשר שני וי"ל דהתם שלא יקח במעות מ"ש לאכול אכילה ע"י הדחק משא"כ לענין איסור אכילה ע"י הדחק שמי' אכילה. ועיין בה' יוה"כ:

בד"ה כל היכי דמעיקר' כשאכלה כו' דמיכפר לי' כו'. פשיטא לי' דא"נ לפי מדה משלם א"צ לשלם השתא ד' גריווא פירות וחומשיהן דהתורה הקפידה על הקודש שאכל ועליו החומש לא על הדמים וא"כ ליכא למבעי' דכן לפי מדה או לפי דמים משלם עכשיו גריווא פירות והן נעשים קודש וחומש עליו ושלשה זהובים מעות. ואם רצה הכהן מוחל אותן שלשה זהובים ויהי' מלת כשאכלה רבותא לא מבעי' אם גזל שונא ד'. וכשאכלם שויא זוזי דליכ' למבעי'. אפילו כשאכלה שוי' ד' ליכא למבעי' דליכ' נ"מ כאמור:

בד"ה אימא סיפא כו'. במזיד פטור מתשלומין ואי ר"י אמאי פטור לא ציין ומדמי עצים דפטור תשלומין לחוד קשיא. דאי לפי דמים בתרומה טמאה אין משלם אלא דמי הסקה כמ"ש הרמז"ל פ"י מתרומת ה"ה א"כ חמ"פ לר"י הגלילי. אפילו בטהורה אין משלם אלא דמי עצים א"כ ברישא משלם דמי עצים. וסיפ' אמאי פטור מדמי עצים (ולעיל לא אמר נ"מ בטמאה דהא יש נ"מ בחמ"פ ועלה מייתי לה) ולמאי דמשני ר"נ בן הקנה יאמר מדמי עצים אם טמאה היא לומר דאפילו טמאה חייב מיתה דלא תימא מחוללת היא מכבר. וכמ"ש לעיל ברש"י במשנה. אבל טהורה אעפ"י שצריך לשרוף אין מחוללת מקרי א"כ מ"ה בביטול סגי והבן:

בד"ה כר' נחוניא כו' אסון כו'. דחמץ בר דמים כו' מאי חומש איכא כו' בחמץ חולין עכ"ל מוקי לה אליב' דאביי דמיתה בי"ש פוטר מאסון כמ"ש בסוף. דאי דוקא כרת ליתני חמץ חולין. והי' לרש"י לפרש שגג בשתיהן דאל"כ מיתה פוטר אלא דהי' צריך לסיפ' (ופסיק) [ופריך] לי' מריש' גופא. דע"כ שגג בשתיהן ואפשר לומר דאי הזיד בתרומה ושגג בכרת הי' סברא דחייב חומש הואיל ושגג בלאו דתרומה ושגג בכרת דחמץ דה"א למהני לי' שגגת כרת דחמץ דמקרי איש כי יאכל קודש בשגגה (דנהי דשגג בלאו והזיד במיתה בתרומה דעלמ' לא הוה שגגה דאין שב מידיעתו דהא לא שב ממיתה ואיך ישוב ממלקות ועם שהמלקות לפעמים חמור לי' כההוא דאלמלא נגדוהו ועיין הר"מ פ"י מתרומת ה"א ובכ"מ שם ותבין) אבל שגג בכרת ה"א דשב מידיעתו ואיש כי יאכל בשגגה ולפ"ז אשמעינן דוקא חמץ תרומה וסיפ' הזיד בכרת לזה כתב דשגגת כרת של חמץ לא אהני לתרומה ומאי חומש איכא. עיין מהרש"א וכוונתו דלמא הזיד בחמץ. ונקט תרומה דשוגג חייב דכפרה משא"כ חמץ חולין ומיהו י"ל דגלי גלי סובר רש"י וכ"כ בספר מים עמוקים. ומוכיח רש"י דאי הזיד בחמץ ול"ש גלי וע"כ ר"נ לא סובר כחזקי'. לתני חמץ חולין אלא כאביי וגלי גלי יע"ש. ומיהו מ"ש רש"י רישא אשמעינן דחמץ בר דמים ולא כתב דאשמעינן הא גופא דאמרינן הואיל וגלי גלי דעדיף טפי לומר כן דאשמעינן בתרומה הא מלתא ומ"מ ציון מהרש"א ז"ל אין מורה כן ויבואר אי"ה:

בד"ה אבל מפריש ד"ה אפילו לר"י הגלילי. כיון למ"ש התו' ל"ג א' ד"ה תתן לו ולא לאורו וכאן ד"ה דבר הראוי להיות קודש יע"ש:

בד"ה את הקודש משמע את הקודש שאכל אלמא ראוי להיות קודש היה. ירצה את הקודש היינו מה שאכל ישלם לו דוגמתן ממש ותרומת חמץ אלו הי' עושה תרומה עכשיו אין תרומה דאסור בהנאה ויראה דהוא כפירוש התוס' כאן:

ד"ה וכי מה הנאה כו'. נהי נמי דלית לך הא דרשא כו' אבל התוס' ד"ה דבר הראוי להיות קודש פירשו דדרשא מהכא נפקא הואיל ואסור בהנאה דאי שרי בהנאה דבר הראוי להיות קודש הוא הואיל ולא החמיצה במחובר ורש"י אעפ"י שמפרש כתו' אעפ"י כן פירוש דראב"י לדבריו דר"א חסמא קאמר. ואי קשיא א"כ לראב"י למה לי קרא את הקודש דבלא"ה מה הנאה ומה ישלם. י"ל דקרא אין מיותר לכך אלא דממיל' משמע כך ועיין ע"ב בתוס' ד"ה ההוא מבעי' לי' יע"ש. והוי יודע דלרש"י ראב"י ס"ל דלפי דמים משלם ולתוס' אדרב' ראב"י ס"ל לפי מדה משלם ומש"ה אי לאו קרא הי' משלם אף דלא שויא מידי ומקרא ממעט לי'. ועיין בר"מ פ"י מתרומה ה"ה וכ"מ שם כתב ומשמע דראב"י נמי לפי דמים ס"ל מש"ה פסק כן זה כפרש"י. והר"מ ז"ל יסבור כפירוש התוס' וראב"י כר"י בן נורי סובר דלפי מדה משלם ומיהו בתרומת חמב"פ אין נ"מ דראב"י ממעט לי' מקרא דונתן את הקודש אלא בתרומת משקים תותים וענבים איכא נ"מ דלראב"י לפירוש התוס' מחייב דמן התורה הי' ראוי לזלוף ונתינה מקרי מן התורה וא"כ חייב כה"ג. וז"ש הכ"מ דמשמע לרבינו דראב"י פוסק לפי דמים. ומש"ה פסק בה"ה דמשקה תותים פטור אם הם טמאים. ויבואר עוד בעזה"י:

תוכן העניינים

ראש יוסף על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה