ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים
פרק ראשון · דף טו.
ברש"י ד"ה מדברי ר"ח כו' מדרבנן הרואה יראה אוקומתא דכאן. דוקא למ"ד דרבנן דאי ד"ת מר"ע ליכא למילף כלל וא"כ מדבריו מבעי' לי'. מר"ח לחודי' (כמו שהקשו המפרשים זה ותי' מעדותם הכהנים) ולמ"ד דרבנן שפיר יליף בצירוף כמ"ש התוס' דמדאורייתא ואי דקשיא קושיות ירושלמי. ר"ח יוסיף אדר"ע ור"ע נמי בט"י דרבנן. א"כ קשיא מ"ט דר' יוסי דאמר אין המדה. דנהי מר"ח לא יליף דיש חילוק בדרגות אף בדרבנן לילוף מר"ע דאסור כמו פסול. וע"כ בבלי סובר ר"ע בט"י ד"ת מיירי משא"כ ר' ירמי' ר"מ לשטתי' ור"י לשיטתי' ואם כן דוקא למ"ד מדאורייתא דלמ"ד דרבנן קשה שני ושני דכבר נגזרה כל הפוסל לרש"י יע"ש. וע"כ למ"ד מטמא ד"ת ור"מ לשטתי' דר"ח דרבנן וע"כ ר"ע בט"י דרבנן ומדבריהם בין מר"ח ור"ע יליף ור"י לשטתי' ור"ס בד"ת וה"ה ר"ע ואין המדה בין מר"ח ור"ע וזהו ב' אקומתא. למ"ד דרבנן דכאן. ולמ"ד ד"ת דר' ירמי'. בדוקא. והתוס' סוברים דהכל א' ויתבאר בתו' ד"ה ולד. יע"ש: