אור ברסלב
ראש יוסף על ביצה פרק שני - יום טוב › דף יט:

ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים

פרק שני - יום טוב · דף יט:

דף יט.

גמרא והני תנאי כהני תנאי ופירש"י ז"ל הכי דלקמן כהני דכאן לא איפכא דכאן מפורש ולקמן י"ל כמ"ש מהרש"ל ז"ל דפליגי בבל תאחר וכמו שיבואר לקמן ע"כ הפירוש לדמות הני דלקמן פליגי נמי כהני דקמן:

פשיטא הכא בי"ד עסקינן כו' הא לא קשיא דלמא דלא יביא בשביעי של פסח דקודם זריקה של גבוה ולאחר זריקה למ"ד ממון גבוה ואפילו למ"ד ממון בעלים מ"מ כשמשהה ודעתו לבערו אין עובר כלל כמ"ש התוס' פסחים כ"ט ב' ד"ה רב אשי מכאן אומר ר"י כו' יש לומר דלאחר הפסח לא ניתק לעשה אבל הא קשיא לי להמעיין בתוס' חולין כ"ג ב' ד"ה ואי דחמץ נוקשה כשר ללחמי תודה לר"מ דנוקשה אתרבי מכל דלקי עליה באכילה ואין חייב כרת אפ"ה בלחמי תודה יש רבויא יעו"ש. ולפי' ר"ת באלו עוברין דנוקשה לא אתרבי למלקות בבל יראה וא"כ ודאי משכחת לר' מאיר שיביא תודתו בשביעי של פסח ואין עובר על עשר חלות של חמץ דמנוקשה מייתי להו ולערב בלילה מוצאי י"ט יאכל אותם (דמנא לן לומר דבעינן ראוין לאכילה מיד. ומיהו הא ודאי בששי של פסח אם הביא דלא יצא הואיל וא"א לאכול העשר של חמץ הוה כנחסר לחמה המבואר בר"מ ה' מעה"ק דפסול יעו"ש) וא"כ שפיר אצטריך לאשמעינן דאין מביאין תודה מפני חמץ שבה. אלא דזה שבוש כיון דלא יצויר כ"א בשביעי של פסח למה לי' לומר מפני חמץ לימא משום דאין מקריבין בי"ט כמו בעצרת ואכתי י"ל דאגב גררא אשמעינן דינא דמפני חמץ נמי לא יצויר והיינו דנוקשה דרבנן ומ"ה שרי ואין יוצא בנוקשה בלחמי תודה ועיין תוס' ריש אלו עוברין דף מ"ג א' ד"ה מאן יעו"ש:

כתב הרמב"ם ז"ל בה' חגיגה פ"ב הי"ג אין מביא תודה בע"פ ואם הביא יוצא ידי שמחה. עיין כ"מ בשם הר"י קורקוס ז"ל דה"ק אם הביא בפסח יוצא ידי שמחה. ולפ"ז אף שהלחם פסול דהא עשרה של חמץ א"א לאכול אפ"ה כשרה התודה. וחידוש הוא בעיני ועיין פי"ב מה' המוקדשין הי"ג וי"ד ומשם אין ראי' דבתחלה אין להביא תודה בלא לחם ומש"ה תודה שנתערבה בתמורתה ומתה א' מהם אין תקנה יעו"ש:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה