ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים
פרק שני - יום טוב · דף יט.
גמרא. תנו רבנן כלי שנטמא מעי"ט אין מטבילין בין השמשות ליכא למימר בישראל ולצורך חולין בטהרה דט"י מותר בחולין דאין שני עושה שלישי בחולין. דא"כ מאי טעמא דר"ש שזורי דדוחק לומר דסובר כר"ע דשני עושה שלישי בחולין כו' ומסיק דרהיט בי' ובכהן מיר ודאי לרבנן דבי רב דלת"ק בחול מניחין לילך דרהיט ידע דין הערב שמש. וסבור שעדיין החמה על הארץ וכי ימטי לבי הטבילה יעיין אם בה"ש לא ישתמש עד למחר לאורתא. ור"ש שזורי אומר רהיט אין ראי' דידע הערב שמש אפשר טרוד במלאכתו ואין מניחין לו כי שמא סובר א"צ הערב שמש מאחר שמוליכו ביה"ש ומסתמא לצורך תרומה הוא בכהן ומחזירין אותו ולרבא דאמר ר"ש נמי סובר באינש דעלמא מדרהיט סברא דידע דין הערב שמש אלא בלא ידע פחות כעדשה הא נמי לא ידע וע"כ למלאכתו רהיט ונמי בכהן מיירי דאי בישראל ולחולין עט"ק כו' ורהיט נראין לחולין עט"ק קבעי לה. א"כ אמאי מחזירין לר"ש שזורי כיון דרהיט ידע מדין הערב שמש אלא בכהן וכאמור וז"ש רש"י ד"ה הא הוא דלא גמור ובכהן כו' היינו אף לרבא וכ"ש לרבנן דבי רב ויבואר ברש"י אי"ה ולא מצאתי כעת בר"מ ז"ל שיכתוב מזה כלום:
תנו רבנן כיצד מגב לגב גתו ע"ג כדו ור"ע בפירוש המשניות גורס מבדו בבי"ת כו' והיינו טבל לחולין לא הוחזק לתרומה וצריך טבילה אפ"ה תוספת טהרה רשאים כו'. וכפי הנראה שמעלות אלו דרבנן ואפ"ה הוצרך לטעם לתוספת טהרה היינו בשבת כחכמים. דמוקי מתני' בשבת אפ"ה הנהו שרי ודוקא כלים טמאין מדרבנן אסור בשבת אפילו נטמאו בשבת משא"כ תוספת טהרה. ואם שכתב י"ט כוונתו לשבת וכמוהו קודם לכן ג"כ כתב י"ט וכוונתו לשבת כמו שיראה הרואה שם. ובה' י"ט פ"ד הי"ז הביא דין זה מתרומה לקודש וכיוצא בזה ופירוש מחבורה לחבורה מתרומה לקודש כמ"ש המ"מ בשם רבינו חננאל (ובפירוש המשניות לא פירש הוא ז"ל בעצמו כן). ואמנם בה' שבת פכ"ג לא הביא הא דמטבילין מחבורה לחבורה והא ודאי לאקומתא דמתני' חכמים חבורה נמי שרי וי"ל דמסופק הי מתירוצים אמת ופסק כחכמים דבריי' ואפשר במ"ש אין מטבילין כלים טמאים משמע הא לתוס' טהרה רשאים אף בשבת ובזה סמך על מ"ש בה' יום טוב ואין להאריך:
משנה בית שמאי אומרים כו' ובה"א מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם היינו שלמי שמחה וחגיגה ועולת ראי' אבל שלמי יחיד ב"ה מודים דעשה אית בהו ולב"ש עולת ראי' לאו אית בהו. עיין תוס' לעיל י"ב א' ד"ה השוחט ושם מבואר הטעם ובסמיכה ב"ש סברי דלא בעינן תיכף לסמיכה שחיטה וב"ה סברי דבעינן ואף לא גזרו על שבות במקדש. עיין ר"מ ז"ל פ"א מחגינה הלכה ח' ט' יע"ש:
בפירש"י בד"ה מעשיו כו'. מטביל בי"ט שלא לצורך עיין מהרש"א ז"ל די"א שבות לא גזרו בין השמשות אם הוא לצורך שבת או י"ט אבל כל שלא לצורך כלל אף ביה"ש אסור טרחא דלא צריך. ולעיל ד"ה אין מטבילין פירש"י מטביל בי"ט משום דבלא אקומתא זו י"ל מטביל ביה"ש וולד כי"מ לעיל דאסור בי"ט לצורך י"ט וכאן דמסיק הערב שמש היינו באה"ט ומטביל שלא לצורך י"ט הוא וודאי יעו"ש: