ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים
פרק שני - יום טוב · דף יח.
גמרא כלי שנטמא מעי"ט כו'. נטמא בא"ה כו' כהנים זריזין הם. הנך תרתי ברייתא מפרש רש"י דמעי"ט ובא"ה אין מטבילין ובי"ט אפילו בא"ה מטבילין. ולד אפילו מעי"ט מטבילין. ובתנאי שיהא ראוי לבו ביום דודאי אה"נ לצורך תרומה לבד לצורך חול כ"ע מודים דטרחא שלא לצורך י"ט אסור אלא יש מפרשים סוברים דבי"ט אה"ט אסור דאין ראוי. ולד ראוי ומיני' בעי"ט אפילו ולד אסור וע"ז הקשה רש"י דא"א לפרש בי"ט דראוי עכ"פ לחולין (ולא ניחא לי' לפרש דאפ"ה בי"ט אסור באה"ט דבחול כו') וע"כ מעי"ט ואפ"ה ולד שרי אפילו מעי"ט ומשני כהנים זריזין הם וזה הטעם שייך לרבא ולרב יוסף ולרב ביבי לב' פירושי רש"י. ואמנם לרבא נראה כמתקן צריך לומר דולד לא נראה כמתקן דטהור מ"ה. ומיהו הר"מ ז"ל בפ"ד מהי"ט הי"ז כתב רק טעם רב ביבי בי"ט וכמ"ש מהרש"א ז"ל דבי"ט דקיל לא גזרו נראה כמתקן ואפ"ה נקט טעמא טהור גמור יעו"ש במ"מ דלרב ביבי י"ל שפיר הטעם דטהור מ"ה לא גזרינן ישהה דא"נ ישהה דרבנן הוא. בס' המגיד בשלח רשמתיו סייעתא להרמז"ל פי"א מהא"ט ה"ט חולין עט"ק לאו כקידש:
בפירש"י בד"ה בדלי טמא ולא דמיא אין מטבילין כלי ע"ג מימיו כו'. ליש מפרשים לקמן דנטמא מעי"ט אפילו ולד אין מטבילין בי"ט א"כ י"ל בפשיטות דאין מטבילין כלי ע"ג מימיו דחזי דעביד השקה למים טמאים בכלי עץ יודע שנטמא הכלי ממשקין טמאים וסבר דמסתמא גם הכלי מעי"ט נטמא ואין מטבילין משא"כ מדלין בדלי טמא אלא רש"י לשיטתי' לקמן דולד מותר אפילו מעי"ט לכך הוצרך לחלק. ומטביל דלי מלא מים ישאל אותו ויאמר ומתוך דבורו יאמר שגם הדלי טמא א"ה מעי"ט כו' ויש לראות למאן קשיא לי' לרבנן י"ל מתניתן שבת ומדלין בי"ט וכמו דחלוק שבת מי"ט לענין הנובילה ה"ה לענין מדלין ולרבי י"ל אין מטבילין כלי ע"ג מימיו גרע טפי. דהיינו בכלי עץ שגורם כמ"ש תוס' ע"ב ד"ה ושוין. ואה"נ מטבילין כלי שנטמא כבר ע"ג מימיו וכ"ש מדלין כו' וי"ל דמשמע לי' אין מטבילין כלי ע"ג מימיו משמע אפילו נטמא כבר וזה שפירוש במתני' אבל לא מטבילין בגמרא מפרש בכלי עץ טמא דלשון אין מטבילין כלי משמע שכבר נטמא דאל"כ הי' לומר אבל לא בכלי עץ ועתוי"ט ולפי מ"ש א"ש וא"ש נמי דכלי עץ מדיוקא נפקא אלא תרתי אשמעינן ואף שי"ל נקיט מה דנפיק מדיוקא מ"מ י"ל כמ"ש ולזה הקשה לרש"י ממדלין ותירץ ואמנם הרמז"ל פ"ד מהי"ט הי"ח כתב מדלין בדלי טמא והוא טהור והוא כ"ש ממטבילין מים בכלי טמא בי"ט ובשבת השמיט מדלין בדלי טמא סבור אני העני לומר דבשבת אסור מדלין ודוקא בי"ט אתמר ובשבת לא אתמר ואסור לדלות בדלי טמא בשבת דהרי אתה רואה שכמה חומרות החמירו בשבת משא"כ בי"ט וולד ובו ביום וכדכתיבנא לעיל ומש"ה הביא ברייתא דמדלין בדלי טמא והוא טהור בהלכות יום טוב לאשמעינן דבשבת אסור ומה אעשה שהרב בהג"ה א"ח שכ"ג סעיף ש כתב אם ראוי למלאות שרי המ"מ פ"ד די"ט בשם הרשב"א וזה בי"ט ואמנם בהגהות מיימוני פכ"ג משבת אות ה' כתב להתיר בשבת וראי' ממיקר ה"ה כאן יאמרו לשאוב מים הגם שי"ל מטבילין כלים יש תרתי מתקן וישהה וצ"ע ואי"ה בפריי יבואר זה וכאן אין להאריך: