אור ברסלב
ראש יוסף על ביצה פרק שני - יום טוב › דף טז:

ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים

פרק שני - יום טוב · דף טז:

דף טז.

גמרא ת"ש תבשיל זה אפילו צלוי כבוש שלוק מבושל אבל מלוח לא ומבואר כן בטור תקכ"ז ומוכרח הוא ממה דאמרינן לעיל דגים מלוחים קטנים אי בישלו ניכרים סומך עליהם הא מליחה לחוד לא דכבוש כמבושל. אבל מליח רק כרותח עמ"א תקכ"ז אות ג' ובאמת כבוש כמבושב רק להפליט ולהבליע לא מבושל ממש. ומעושן כתב בש"ע שם ס"ה ולא נזכר בברייתא גם לא בטור ועב"י מ"ש דמש"ה השמיט הטור כבוש דדגים מלוחים היינו כבוש ולא הבינותי במ"ש דכבוש במים מעל"ע נמי דא"נ כבוש מעל"ע במים לא מ"מ חומץ וציר כל ששהא כדי שיתנו על האש וירתיח כבוש לכ"ע ודגים מלוחים כמו הערינג"ש שוהין כמה ימים כן וזה ראייתו א"כ אין צורך לכבוש במים ובמ"מ פ"ו מי"ט ה"ד הביא מירושלמי דנדרים מעושן יוצאין בהם משום עירובי תבשילין עיין יש"ש משמע דמליח לא וכבוש יוצא משו"ת ח"ץ ז"ל ס"ס ק"ל:

לשנה כו' פירש"י לשנה האחרת ור"ה הי' כו' ור"ן פירוש שאר י"ט וביום שני הי'. ועיין מהרש"א ז"ל וכוונתו כי יש ג' קושיות א' אמאי לא פירוש לעיל בראשונה בר"ה הוה ב' דלמא בשאר י"ט ביום ב' ג' לשנה האחרת פשיטא דלשנה אחרת משמע ותירוץ חדא מתורצת בחברתה לעיל י"ל ביום ב' בשאר יו"ט. אך כאן דאמר לשנה דהיינו ודאי האחרת ולאיזה צורך אמר זה ולא אמר לזימנא אוחרא או בי"ט אחר שכח עוד כו' דודאי יצויר ג"כ בשנה א' ב"פ כשפסח יום ה"ו א"ת ב"ש שבועות ו' זיי"ן אלא אשמעינן דינא דבר"ה א"א להתנות דיומא אריכתא הוא וז"ש לשנה דבר"ה א"א לאשכוחי רק בשנה אחרת עיין שו"ת ח"צ ז"ל סי' ק"ל:

אמר לי' פושע את כו' עיין פירש"י ועיין ט"ז תקכ"ז אות ט' האריך בזה במ"ש המחבר שאם מכוין לסמוך על גדול העיר כו' ועיין ר"ן כאן במ"ש כיון דעציבת לא ניחא לך על דידי ואי"ה בפריי יבואר שם שיטה מקובצת בשם י"מ:

מערבין עירובי חצרות דמותר לו בי"ט אע"ג הוצאה שלא לצורך כלל אסור גם בי"ט מ"מ העיקר שמערבין הוא לצורך. וזה מותר בי"ט ולא הזכיר בכאן שיתופי מבואות ויבואר בפריי אי"ה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה