ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים
פרק שלישי - אין צדין · דף כז.
גמ'. גמר בשולייהו כו' גמרו בידי אדם כו' ומסקנא לענין טלטול וודאי אין מוקצה לחצי שבת רק לענין אכילה וקיי"ל אפי' לאכילה אין מוקצה לחצי שבת. וגמרו בידי אדם אפילו ביה"ש שרי כדמוכח מקדירות דביה"ש רותחת הן. ואפי' לא הי' באפשר לקררן ביה"ש שנגמר בישולן סמוך לבין השמשות. ומה"ט אפי' מנעלים מבית האומן שרי עיין הגהות אשר"י כאן. וא"ח שכ"ה. וקושי' מרב פפא לעיל דף כ"ד ב'. אם יש במינו במחובר אסור אע"ג דעכו"ם יכול לתלוש בשבת. וגמרו בידי אדם. יש לחלק בין יודע העכו"ם וגומר בי"ט ובין א"י אם יתלוש עכו"ם ביו"ט. משא"כ אהא דפת שאפה עכו"ם בשבת דיש מתירין שפיר הקשה הב"י בשכ"ה הא הוה למשרי נמי מחובר וע"ז תי' דמחובר אין ודאי שיתלוש עכו"ם. דשמא ימתין עד שיפול מאליו. משא"כ פת ע"כ יוגמר ע"י מעשה האדם וכיון שעכו"ם אפה בשבת שרי ושם יבואר אי"ה. ועיין מ"א שכ"ה אות י"ב מזה. מ"ש רש"י כאן פולין רותחין הם. מתוס' שבת מ"ג יראה בע"א מכי מטי למים אין ראוין לכוס עד שיבשלו ועמ"א שכ"ה אות י' (עמ"ש בפתיחה) ולענין נולד בשבת ואח"כ אזיל לי' הנולד כמו אפר הוסק בי"ט ונתקרר ואח"כ נתחמם נמי שרי אין נולד לחצי י"ט ועמ"א תק"ט (ויבואר בפתיחה אי"ה) ונולד אי אמרינן בי' גמרו בידי אדם יבואר עוד בפריי וכאן אין להאריך ועמ"א שכ"ה אות י':