ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים
פרק רביעי - המביא · דף לב.
גמרא תניא חדא מסיקין כו' מדלא מוקי לאין מסיקין בכלים כר"י ואין לו עצים דהיתרא דמכי אדליק פורתא הוה מוקצה ש"מ דמותר רק להפוך בהם אסור. ומש"ה קשיא לי' דאין מסיקין משמע מטעם נהנה ועמ"א תק"א אות י"ב וביש לו עצים והוה בל תשחית מאי איריא י"ט חול נמי. וה"מ לומר מסיקין בשברי כלים ביש תואר כלי עליהם ואין להאריך:
משנה אין פוחתין כו' (מלת פוחתין פחת חפירה וכדומה או חסרון ומעין זה בית שנפחת) רבו הפירושים רש"י ורא"ש וטור ומחבר תקי"ד ס"ז בעודו רך ותו' פירשו קש כו' ור"מ בפי' המשנה ופ"ד מהי"ט דעושין ב' כלים כמו אלפסין חרניות שפירושו כן וא"ת א"כ לקמן בברייתא דפליגי ת"ק ורשב"ג וכ"ע מודים באין פוחתין ואמאי באלפס חרניות פליג רשב"ג דתרווייהו חד ענין הוא י"ל כמ"ש בירושלמי דרשב"ג כת"ק דראב"צ דסובר כלי הוא בהיסט כיון דאוכלין כך עליהם ה"ה כאן מעיקרא כלי וכשפותחן לא משוי להו מנא משא"כ פוחתין נר דאסר דמשוי להו מנא ולפ"ז הלכה כרשב"ג ואמנם לרש"י שפירש אלפס חרניות כעין דולבקי טיט רך קודם בישול כבשן וא"כ לעיל הלכה כראב"צ דקודם בישול כלי אדמה אין מקבלין טומאה ורשב"ג כראב"צ דלעיל דמש"ה מתיר לעשות אלפסין חרניות בי"ט דולבקי פשוט. מטיט רך דלאו משוי מנא הוה כאמור ולפ"ז הלכה כרשב"ג ולא מצאתי בר"מ ז"ל כעת בהא דאלפסין חרניות לא בה' יו"ט ולא בה כלים מזה ובהי"ט פ"ד ה"ח כתב שתי נרות מדובקין או שני כוסות כו' ולא כתב רבותא טפי ב' אלפסין חרניות אעפ"כ אין עושין ביו"ט של כה"ג עושין להפריד דכבר כלי כת"ק דראב"צ ועיין בהרע"ב פ"ב דעדיות מ"ה דהלכה כת"ק ומכל מקום קשה למה לא כתב דין זה בפירוש דאלפסין חרניות עושין ביו"ט להפריד והמחבר בש"ע פסק כרש"י וטור ורא"ש אף על גב דבר"מ מבואר ההיפוך וברי"ף אין הכרע וי"ל דרי"ף כר"מ ס"ל להשוותן כמ"ש במשחזת יעו"ש וצריך לחלק בין הך דכאן להתם ובמשכב ומושב פ"ח ה"ג וצ"ע שם:
ודע בין לרש"י ותוס' ור"מ לכאורה אדחייא הך משנה מהלכה דהא הלכה כסתם משנה בפ"ד דכלים דכלי חרס עד שיצרפנו בכבשן דלא כר' מאיר. ורב יוסף אמר דמתני' ר"מ הוא (דתניא גרסינן עיין רש"י פ"ד דכלים ומפרש כר"ש כאן) ושוב עיינתי בהגהות שם כתבו מעין זה ואמנם יאמר דרב יוסף הוא דאמר הכין אבל אנן אדיחוי דאביי סמכינן דאמר דאין לדמות י"ט לטומאה דלר"מ נמי כו' וע"כ שאני יו"ט אף על גב דלענין טומאה לא הוה כלי אסור לעשותו בי"ט משום כלי אע"ג דאין בנין בכלים מכל מקום כלי גמור אסור לעשות ובתוס' הקשו על רש"י פשיטא דאין עושין כלי ועיין מ"ש רש"י בסוגיא דתריסין משום מכה בפטיש יעו"ש
ואין עושין פחמין רש"י פירש משום כלי ור"ן ז"ל פירש משום מכבה ועמ"א תצ"ח אות כ"ט גחלים עוממת אסור לטלטלם בי"ט יעו"ש. א"כ קשיא פשינוא דאין עושין גלים דאין ראוים בו ביום ואפשר כיון דאפשר] למסרן לאוליירין היינו בלא טלטול ומקום שמונחים שם יבעירום ואנן קיי"ל אין מוקצה לחצי יו"ט וה"ה אין נולד לחצי י"ט וכמו שמותר אם הוחם האפר ואי"ה יבואר בפריי וכאן אין להאריך ומדשנאה פחמין בין פוחתין ובין אין חותכין ש"מ דכולהו משום מנא כרש"י דאל"כ לא הוה להפסיק בפחמין בין פוחתין ובין חותכין פתילה והא דאין חותכין פתילה היינו אפילו בפי שתי נרות נמי אסור בכלי אם לא באור כר"י: