ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים
פרק ראשון - ביצה · דף יג:
גמרא גופא כו'. שמו טובלו כו'. רש"י פירוש מקרא מעשר מן המעשר מיותר מן המעשר ובר"מ משמע מדרבנן עמ"ל פ"ג מה' מעשר הלכה י"ט יעו"ש ויראה להר"מ ה"ה אידגן ולא ראה פני הבית והפריש ממנו מעשר ראשון דשמו טובלו לתרומת מעשר דרק מדרבנן:
ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן. רש"י פי' ומה ראית ולא איפכא והתוס' ד"ה הקשה ע"ז. ועיין מהרמשי"ף ז"ל והנה כפי משמעות רש"י ע"א בהא הא רבי והא רבי יוסי דמשמע מדבריו הכניס בשבלים ומירוח בבית נתחייב לא כשיטת התוס' מציעא פ"ח ב' ולא כמ"ש רש"י בעצמו פסחים ט' א' מערים כו' יעו"ש א"כ יש ב' דברים הגורמים חיוב מעשר א' מירוח ב' ראיית פני הבית פריך כפשוטו. ומה ראית לומר באירגן לחוד אעפ"י שלא ראה פני הבית דעדיין לא נתחייב במתנות לומר דהקדימו הלוי למעשר קודם ת"ג חייב בת"ג אימא כה"ג פטור והחיובא בכבר בבית ועודנו בשבלים דחייב כה"ג מה לי זה או זה ומשני האי אידגן ופירש"י חלה עליו חובת כהן. היינו באין מחוסר מעשה כ"כ גם אי מימלך לשוק כו' משא"כ בלא אידגן והרמז"ל פ"ג מתרומת הלכה י"ג כתב שכבר נתחייב משמע דוקא בשכבר ראה פני הבית. וכמ"ש התוספת בשבת קכ"ז ב' ד"ה האי אידגן יעו"ש:
והנה כפי דעת הירושלמי שכל שהפריש תרומת מעשר בעודו שבלים מחויב אח"כ ליתן ת"ג כמ"ש המ"ל שם פ"ג מתרומת הי"ג יעו"ש א"כ יש לפרש ומה ראית להיפוך כשנטלו בכרי וראה פני הבית פטור מת"ג דמעשר מן המעשר ולא שניהם כאחד מעשר מן המעשר ות"ג כו'. משא"כ אם הקדימו בשבלים והפריש שם תרומת מעשר בעודו שיבלים אזי מחויב אח"כ ליתן ת"ג ג"כ או דגזרת הכתוב הוא אם הקדימו בשבלים שצריך להפריש מיד תרומת מעשר וכשימרח ת"ג או דמקיים קרא דכל תרימו הכל היינו אם אירע שהפריש תרומת מעשר בעודו שיבלים דצריך אח"כ לאחר מירוח להפריש ת"ג כסברת ירושלמי ומשני מסתברא האי אידגן וראה פני הבית אין סברא לומר מאחר שכבר נתחייב בתרומה גדולה וחלק הכהן בתרומה זו איך יפטור מה שקדם הלה ולקח קודם אלא ודאי כה"ג חייב בת"ג. ואהא מתוקמא רבויא דכל וקרא דמעשר מן המעשר לא ת"ג ותרומת מעשר מן המעשר מיירי בשבלים או קודם ראיית פני הבית דפטור מת"ג אם הפריש תרומת מעשר אחר מירוח וראיית פני הבית כדכתיבנא:
תנן הקם המקלף שעורים מקלף אחת אחת ואוכל כו' רש"י פירש בשלא נתמרחו כו'. ותוס' פירשו במקלף הסובין מהם. והקשו על פירוש רש"י דבשבת אסור והיינו שרש"י פירש כיצד מוללן בי"ט ע"י שינוי הא שבת אפילו ע"י שינוי אסור וזה ודאי צ"ע. ואמנם קשה בלא"ה לרש"י היכי מיירי אי בבית הא רבי מחייב לעיל בהכניס למלילות הבאתך זו גמר מלאכתן ואי בשדה א"כ מצינו לאוקמי' אפילו במירחן כבר ודעתו להוליך לבית דאוכל עראי כל זמן שלא ראה פני הבית: