אור ברסלב
ראש יוסף על ביצה פרק ראשון - ביצה › דף ה.

ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים

פרק ראשון - ביצה · דף ה.

דף ד:

גמרא ונתקלקלו הלוים בשיר כו' הלשון קצת קשה דאמר היו מקבלים כל היום עד שתחשך כפירש"י שם ומכאן משמע דלא אירע כן דעפ"י הרוב היו באין העדים קודם הקרבת תמיד בין הערביים רק פ"א נשתהו ועיין מהר"מ לובלין ז"ל בפירש"י דבבוקר היו אומרים תמיד שיר של יו"ט משא"כ פ"א כו'. והיו אומרים כל היום של חול ואיכא זלזול כבוד היום התקינו כו':

ולרב ושמואל קשיא מתניתן ל"ק הא לן והא להו רב תנא ופליג אלא לשמואל] קשי' [ומיהו לרב נמי דל"פ על תקנת רבן יוחנן בן זכאי ואין שייך טעם לאסור וע"ז תירוץ ממתני' ל"ק על רב ושמואל והשתא נמי ל"ק דרבה מרב ושמואל דרב' מיירי בא"י ורב ושמואל בח"ל ואי קשיא בא"י פשיטא דלאחר התקנה אין עושין בא"י כי אם יום אחד. י"ל אע"ג דלפעמים עושין ב' ימים אם לא באו עדים עד למחר שהיום לא עשו מלאכה עד הערב אפ"ה ביצה מותרת בשני דבראשון מספק אסורים שמא יבואו וכשלא באו איגלאי למפרע שהיום חול. וכמ"ש התוס' ד"ה הא לן וכמ"ש מהר"מ מלובלין ז"ל:

רב יוסף אמר אף מתקנת ריב"ז ואילך ביצה אסורה אף בא"י וחולק על רבה הואיל ובזמן המקדש הי' ביצה אסורה בכל פעם נולדה בזה אסורה בזה דיום א' מספק ויום ב' ג"כ קודש אם באו מן המנחה ולמעלה אף לאחר התקנה דבר שבמנין כו' ומיהו לא יתכן זה דודאי לבני א"י לאו בכל פעם אלא היכי שבאו ממנחה ולמעלה ואף לאחר התקנה אם באו ממנחה ולמעלה אסורה גם לבני א"י אבל אם באו קודם מנחה בא"י שרי בשני דלמחר חול גמור:

והוי יודע שאפילו בא"י עושין שני ימים ר"ה וכמ"ש הרמז"ל בה' קידוש החודש פ"ה ה"ה מפני שאין שלוחין יוצאין בי"ט. וגם לפעמים באו ממנחה ולמעלה ונוהגין היום קודש ולמחר קודש כמ"ש שם בהלכה וי"ו וזיי"ן וכרב יוסף וכרבא לקמן ע"ב כפירש"י שם דנהי דמונין מהיום מ"מ נוהגין למחר קודש ועיין במ"מ פי"א מה' י"ט הכ"א וא"כ גם בא"י ביצה שנולדה בראשון בר"ה אסורה בי"ט שני של ר"ה:

בתוס' בד"ה ונתקלקלו כו'. והקשה רבינו פרץ כו' די"ל נשתהו מלבא היינו שבאו בין הערביים מתחלת שבע שאז נקרא בין הערבים (עיין מ"כ להר"א אפימנטיל בס' מבוא השמש) ונתקלקלו בשל שחר דעפ"י הרוב היו באין קודם חצות והמתינו עם תמיד של שחר בהקטרה עד חצות (כמ"ד עד חצות עיין ר"פ תפלת השחר) לזה כתבו דאינו כן ופי' עד המנחה היינו מנחה קטנה ט' ומחצה עיין ר"פ תמיד נשחט יעו"ש ועיין בר"מ ז"ל פ"ג מה' ק"ה ה"ה. הלשון יש בו מקושי ההבנה וסבור הייתי לומר שלא ידעו מה יעשו היינו שעכבו התמיד מזמנו שלא היו יודעין אם מוסף או תמיד והרי אמרו הקלקול בשיר הי' והלח"מ מפרש שם כקושיות רבינו פרץ יעו"ש:

בד"ה הא לן כו' כשלא באו העדים כו' זה הוספה על פירש"י ז"ל והיינו שלא באו כלל עד הלילה דהיום יצא בקדושה מספק שהיו מצפים שמא יבואו היום אפ"ה קמ"ל רבה ביצה מותרת בא"י דמספק הוא ואגלאי מלתא שהיום חול:

גמרא כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו אעפ"י שבטל הטעם וכן הלכה ועי"ד קט"ו אות יו"ד בט"ז וקי"ו אות א' בגילוי האידנא שרי ולכאורה שם מפני הסכנה היכי דבטל הטעם כו' משא"כ איסורא צריך מנין אחר אף דאמרו חמירא סכנתא מאיסורא מ"מ לענין זה י"ל להיפוך ועוד י"ל היכי דאמרו בפירוש בשעת הגזרה הטעם מפני כך אוסרין היכי דבטל הטעם א"צ מנין משא"כ היכא שלא אמרו בפירוש אעפ"י שידוע שמפני זה אסרו אפ"ה צריך מנין ואל תגשו אל אשה הוא ענין בפ"ע ומ"מ הכונה ידוע משום תורה:

ועיין בה' ממרים פ"ב ה"ב הרמז"ל סובר דמנין אחר צריכין שיהיו גדולים בחכמה ומנין הא לא"ה לא מצי מבטלי כדתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול בחכמה ומנין ואעפ"י שבטל הטעם (וכתב הכ"מ הא דאמר לעיל והאידנא דבקיאין בקביעא דירחא מ"ט עבדינן תרי יומא אעפ"י שאין גדולים כמו דור שגזרו. מ"מ הי' לראשונים להתנות ולהטיל תנאי אם יהיו בקיאין יעבדו חד יומא יעו"ש והאי דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם לזריזות בעלמא. דבלא"ה לא הי' יכולין לבטל כיון שלא התנו בעלי התקנה ולא הטילו תנאי) והרא' ז"ל בהשגות כתב דוקא דלא בטל התנאי צריך גדולים בחכמה ומנין הא בטל הטעם א"צ גדולים בחכמה ומנין וראי' מריב"ז שביטל תקנה דכרם רבעי יעו"ש ומשמע אף שקטן מחברו יכול לבטל יעו"ש:

אמר ר' יוחנן כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות רש"י ד"ה במזרח לוד הביא פלוגתא חד תני נטע רבעי וחד תני דוקא בכרם נוהג רבעי לא בשאר פירות ואין מקומו כאן רק אהא דר' יוחנן הי' לציין דנקט לעטר שוקי ירושלים בפירות סתם משמע דנוהג אף בשאר פירות. או מדלא אמר הטעם כמ"ש בירושלמי ר' הילא אמר על ענבים תקנו שיהא יין מצוי לנסכים ש"מ דעל שאר פירות נמי אמר ונוהג בשאר פירות ועיין ר"ש פ"ה דמעשר שני מ"ב ותי"ט שם:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה