אור ברסלב
ראש יוסף על ביצה פרק חמישי - משילין › דף לז:

ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים

פרק חמישי - משילין · דף לז:

דף לז.

גמרא הלוקח כו'. הרי בלוקח כו' כרועה אף על גב דמעות מדרבנן אין קונה רק משיכה אוקמי' אר"ת ועוד אפילו בדבור בעלמא כמו המשאיל כדמסיק לקמן שארית ישראל כו' ולא הדרי בהו כ"ש כשיש ממחוסר אמנה בדברים. ובירושלמי אמתניתן דמשאיל כלי כו'. אמר ר' בא תחומין עשו כמדת הדין ופי' ד"ת כו' ולא הבינותי דמה (מסית) מה"ד] שייך בשאלה וכפירש"י לקמן כיון דאסמכי' בדבורי' שזה לא קני לא מד"ת ולא מד"ס אפ"ה אוקמי' ברשותי'. ומיהו יש להסתפק אם נתן מעות ולא משך ועיין רא"ש כפי הנראה גרסתו הלוקח בהמה אף פי שלא מסר לו אלא בי"ט הרי כרגלי הרועה דל"ת ביה"ש מוכר ולוקח אסחי דעתייהו מינה. וא"כ למה לי שנית והמוסר בהמה לרועה בי"ט דכ"ש הוא מרישא:

דייקא נמי לבנו או לרועה ש"מ יש בכאן פירושים רבים וכבר פירשתיו במשנה ואמנם בירושלמי דשמעתין וז"ל במסרה לו בי"ט אבל מעי"ט כרגלי הרועה בשיש שם רועה אחר כו'. ופי' המפרש הא דבי"ט כרגלי הבעלים בשיש רועה אחר יעו"ש. וזה כפירש"י ז"ל ממש ומאחר דירושלמי מפרש כן צ"ע למה פירשוהו ברי"ף ז"ל פירוש אחר דלירושלמי א"א ג' פירושים של ר"ן ומ"מ דפירשו מעי"ט ולרמב"ן נמי מאי אריא בי"ט אפילו מעי"ט נמי וצ"ע:

זה עירב עליו לצפון וזה עירב עליו לדרום כו' מלת עירב אין לו ביאור כפשוטו ובפוסקים השמיטו מלת עליו דכיון דשאלו בשותפות ברשות שניהם קיימא. וכל שזה עירב לילך לצפון וזה לדרום אין רשות להוליך החלוק יותר מרגלי שתיהן ועמ"ש לקמן במשאיל מזה יעו"ש:

דקא ינקי תחומין מהדדי. רש"י פירש חלקי הבהמה שראוין לשני תחומין ורי"ף ורא"ש ז"ל פירשו דתחומין שלה חלק זה יונק מזה וכן חלק חברו ונמצא מעורב זה מזה. יש לעיין אמאי לא בטל קצת לחלוחית של זה בזה כמו יין בגיגית וענבים דרוכים מתערבין בשבת כיון שאין ניכר מעולם האיסור בפ"ע ודומה זה לשם. גם אם נאמר מיחל ובשר ב' מינים הם לענין שמא (עיין בארבע שיטות בסוגיא דזרוע בשלה חולין צ"ד) א"כ ליבטל המיחל בחלק זה בבשר דמין בשאינו מינו אף בדשיל"מ בטל ולמ"ש הר"ן ז"ל בנדרים דשיל"מ כה"ג דבשעה זו יוכל לאכול כאן אף בא"מ לא בטל א"ש הביאו התוי"ט כאן. ועיין מה שכתב לקמן אלאחיל מ"ם ומלח כו':

מאי הוה עלה כו' רש"י מפרש אי יש ברירה בכאן או לאו ומסיק בד"ת אין ברירה בדרבנן יש ברירה והרא"ש ז"ל מפרש דבהמה אסורה ופשיט לה דר"א לא פליג אלא יש ברירה הא ינקי תחומין מהדדי ואסור וכ"פ בש"ע סי' של"ז כרי"ף ורמב"ם ויצא לנו דין חדש דהפרש יש בין שותפין בתרנגולת וביצה ובין בהמה עם וולד ונולד בי"ט כי ביצה כרגלי שתיהן וולד כרגלי בהמה שביצה נתגדלה מאמה וולד יש לה חיות בפ"ע כמו שאתה רואה לענין וולד טרפה שמותר וביצת טרפה שאסורה ואי תימא האיך יצויר ביצה להוליך דאפילו טלטול אסור בעומדת לאכילה תריץ טלטול מוקצה ע"י גוי שרי כמו נר הדולק בה שבת גם יצויר בשוחט ומצא ביצים גמורות דמותרת בו ביום עיין שבת רע"ו מ"א י"א (ויבואר אי"ה בפתיחה וביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה היינו עיקר גמר מ"מ כל שעה נתגדלה באיסור עי"ד פ"ו ובש"ך שם והבן) ועיין י"ד פ"ו וע"ט ובחולין נ"ז ואי"ה יבואר:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה