אור ברסלב
ראב"ד על ספרא שמיני › פרק ט

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

שמיני · פרק ט

פרשה ז

פסקה א

או יכול שאף הכלים של עץ או אפי' של חרס אעפ"י שאין לו טהרה במקוה יהו מטמאין מאויר כלי חרס פי' משום דנחזייה להאי תנור כמלא טומאה שהרי הוא מטמא מאוירו כאלו נגע בו: ת"ל מכל האוכל וכו' פרט לאוכל סרוח פי' שנפסל מלאכול לכלב: ת"ל אשר יאכל הא אינו מטמא לאחרי' אלא בכביצה פי' משום דכתי' אם האכל יאכל ומשמע בבת אחת ושיערו חכמי' שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת והכי איתא במס' יומא פ' יום הכפורים:

פסקה ב

יכול המוקף צמיד בכלי חרס ונתנן לתוך התנור יהא מה שבתוכו טמא הואיל ואין פיו נתון למעלה מהתנור ת"ל מכל האוכל ולא כל אוכל. יכול אף כלי שטף המוקף בצמיד פתיל יהא מציל ודין הוא וכו' ת"ל מכל האוכל להביא וכו'. וא"ת ומה ראית לרבות את זה ולמעט את זה מפני שזה מציל באהל המת וזה אינו מציל וכיון דאשכחן ליה דמציל במקום אחר שדינן מיעוטא עילויה ת"ל וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הא כיצד וכו' ואף שאין כלי חרס מפורש שם דייקינן ליה מדכתיב פתוח אי זהו כלי שטומאה קודמת לפתחו כלומר שעיקר טומאתו כתובה בו מדרך פתחו הוי אומר זה כלי חרס דכתיב ביה אל תוכו:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה