אור ברסלב
ראב"ד על ספרא שמיני › פרק ז

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

שמיני · פרק ז

פרק ו

פסקה א

יש להם עורות וכו' טעמיה דר' יוחנן בן נורי לא ידענא אי משום דסבר הטמאי' הוקשו זה לזה מה חולד ועכבר וצב ותנשמת יש להן עורות אף הנך נמי אית להו עורות. אע"ג דהאי קליש והאי סמיך הילכך אין עורותיהם מטמאים כבשרם:

פסקה ב

הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ נראה לי דביצת השרץ אפי' בתחלת הויתו שלא נזרקה בו נשמה כמת הוא יכול אעפ"י שלא רקמה ת"ל בכל השרץ מה שרץ משריקם אף ביצה משרקמה פי' ריקמה כמו שפיר מרוקם שיש עליו צורת שרץ. והכי מפרש לה בתוספת' דחולין כמה הוא ריקמה כדי שיראה שרץ מתוכה יכול אפי' סתומה פי' בין בביצה בין בקולית ת"ל וכל הנוגע יטמא הקולית אינה מטמאה אלא מפני המוח שבה. וכן הביצה מפני השרץ. ומשום הכי בעינן שאיפשר לו ליגע בהם: מיהו אעפ"י שלא נגע אלא במה שבחוץ טמא מפני שהם שומרים למה שבפנים ועושים מעשה יד והוא שיש בפנים מוח כעדשה:

פסקה ג

הטמאים מלמד שמצטרפין זה עם זה דם בדם ודם בבשר בשר בבשר מין במין אחד מין בשני מינין. פי' דם בבשר ובשר בדם בין שהוא רוב השיעור מן הדם ומיעוט מן הבשר בין שהוא רוב מן הבשר ומיעוט מן הדם. בין במין אחד וכו' מפרש במעילה פ' קדשי מזבח [יז.] דוקא בכולן אבל במקצתן לא פי' כשיהיה כל דם השרץ משלים לכעדשה מן הבשר אז הוא מצטרף אפי' עם מין אחר אבל מקצת דמו אין מצטרף אלא עם בשרו ממש:

פסקה ד

אמר לו ר' יוחנן בן נורי הכתוב מרבה במטמא והלא הנוגע כתוב שהוא מטמא מן השרץ ועליה דנוגע כתיב כל: ואיפשר משום דאכתי לא מיירי בטומאת כלים עד המקרא האחר דכתיב מכל כלי עץ או בגד או עור וכו' אבל המקרא הזה הראשון באדם הנוגע הכתוב מדבר והיאך אתה מרבה את הכלים: ועוד אני יכול לפרש בו שכך השיב לו ר' יוחנן בן נורי לר' עקיבא הכתוב מרבה במטמא עצמו דהיינו אדם שיש לו כונה ואין לו ידות ואתה מרבה ממנו את יד הכלי המטמא על כרחו שאין לו כונה. וזה עיקר: אמר לו ר' עקיבא אף אני אומר פי' אעפ"י שאני אומר שהרי מכל מקום במקבל טומאה דבר הכתוב ואם אין לו ענין באדם דאין לו ידות תנהו ענין לכלים דאית להו ידות. אין האוכל אוכלין טמאים ושותה משקין טמאים טמא עד הערב קמשמע לן הכא דטומאת גויות לאו דאורייתא ומשום הכי לא בעו הערב שמש ואפי' בתרומה וקדשים:

פסקה ה

אעפ"י שהם שחוטים לומר שאין שחיטתן מטהרתן:

פסקה ו

ר' יוסי בר יהודה אומר כזנב הלטאה וטעמא דר' יוסי לא ידענא: אלא שי"ל דסבר ר' יוסי איזהו מקצתו שיש בו חיות בכלו הוי אומר זו זנב הלטאה הילכך בדידיה משערין:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה