אור ברסלב
ראב"ד על ספרא צו › פרשה ז

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

צו · פרשה ז

פרק יא

פסקה א

והקריב ממנו מן המחובר. ר"ל שיהיו כולן בכלי אחד בשחיטת הזבח ויקח מהם ארבע חלות לתרומה וכעין תרומה הגורן שצריך לתרום מן המוקף: אחד שלא יטול פרוס שאם נפרס מקצת הלחם אחר זריקת הדם תורם מן השלם על הפרוס אבל לא יטול מי הפרוס משום דכתיב אחד. אבל אם נפרס קודם הלחם פסול משום דכתי' חלות דמשמע כשרות. והתודה כשרה לפי שהיא כתודה שבאה כולה לחם וידי נדרו לא יצא והכי איתא במנחות פ' התכלת [מו.] שיהו כל הקרבנות שוין וכו' פי' שיהו כל המינין שוין שלא יטול ממון על חבירו. תרומה לה' איני יודע כמה התרומה וכו' כדאיתא במנחות פ' התודה [עז:] ופשוטה היא:

פסקה ח

ת"ל תהיינה אלו שני עשרונות מפרש במנחות מאי תלמודא תה"יי"נה בשני י"ודין כתי' ובעשרונות דבר הכתו' כדכתי' ממושבותיכ' תביאו לחם תנופה שתים שתי עשרונים סולת תהיינה ואקרא דתביאו דהוא רבויא למקום אחד וקאמר מה שתביאו במקום אחד תהיינה עשרה עשרונות מפני שאנו למדין אותו משתי הלחם שהן חמץ:

פסקה ט

ומנין למצה וכו' יכול עשרה עשרונות של מצה יהו כלן קרבן אחד רצה חלות מביא רצה רקיקין מביא רצה רבוכה מביא כדאשכחן במנחת מאפה שנאמ' בו חלות ורקיקין ורצה זה מביא [רצה זה מביא] ולעולם מין אחד מביא ואין מביא שנים כמו שהחמץ שלו מין אחד ת"ל והקריב על זבח התודה חלות מצות ורקיקין מצות וסולת מורבכת על חלות לחם חמץ הרי כאן ארבעה מינין וכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' נמצאו כולם ארבעים חלות ונוטל מהן ארבעה לתרומה שהרי למדנו לתרומה זו שתהא אחד מעשרה כתרומת מעשר וכיון שהיו ארבע קרבנות ומכל קרבן נוטל אחד מעשרה נמצאו כולן החלות והקרבן היו שלשה עשרונים ושליש עשרון לכל מין זה וזה הפירוש עיקר: וכן מנהג זה הספר כולו שהוא שואל והולך עד שמגיע לעיקר המקראות ומצינו כל פשוטו בסוף:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה