אור ברסלב
ראב"ד על ספרא צו › פרשה ה

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

צו · פרשה ה

פרק ח

פסקה א

תורה אחת לכל האשמות ואשם מצורע שיהא דמו למטה מן הסקרא וכי מאין יצא אשם מצורע שצריך לפרט בו ולכתוב תורה בשבילו כדי לרבות שהרי כל האשמות מאשם סתמא נפקא ליה ולא הוצרך תורה לרבות אלא אשם מצורע בלבד ומנין מכלל שנ' באשם מצורע כי כחטאת האשם הוא לכהן:

פסקה ב

אי מה חטאת ניתן דמה למעלה על קרנות וכו' אף אשם מצורע יהא ניתן למעלה ת"ל תורת האשם קדש קדשים וכו' במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ואת דמו יזרוק על המזבח לרבות כל האשמות ואשם מצורע שיהא דמו ניתן למטה במקום העולה כלומר לרבות אשם מצורע כשאר קדשים שיהא דמו ניתן למטה וכו': ומנין לדם האשם שנתערב בדם השלמים שיזרק ת"ל קדש קדשים וכו' הא מילתא כבר נפק' לן בסדר ויקרא בפ' עולה מדכתי' דם כדאיתא התם. והא דתניא הכא גבי אשם משום דבעי ר' שמעון לאיפלוגי כשנתערבו חיים דאמר שניהם ישחטו בצפון וכו' והאי פלוגתא לא שייכא בעולה שנתערבה בשלמים כלל לפי שאין מקטירין ואין אוכלין את הנקטרים. והלא שלמים טעונים תנופה פי' אימורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהם אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול פי' כי השלמים נאכלין לכל אדם לשני ימים ולילה אחד ועכשו שנתערבו באשם מיעט את אוכליהם ומיעט זמן אכילתן:

פסקה ג

ר' אליעזר אומ' מנין לעולת צבור שלא תהא אלא בצפון לפי שלא נתפרש צפון אלא בעולת נדבה של יחיד בפרש' ויקרא אבל לעולת חובת יחיד לא למדנו ולמדנוה למעלה מבמקום אשר תשחט העולה וכו' ועדיין לעולת יחיד למדנו לעולת צבור לא למדנו לכך הוצרך לומר כאן במקום אשר ישחטו את העולה לקבוע מקום לעולת צבור: קדש קדשים לרבות זבחי שלמי צבור שלא תהא שחיטתן אלא בצפון: וקשיא לי והא דרשינן ליה לעיל מחטאת. ואיכא למימר הכם למצוה הכא לעכב: והוא פרט לתודה ואיל נזיר וכו' אע"ג דהוו שלמים כוותייהו ונאכלין ליום אחד כוותייהו:

פסקה ד

יכול אעפ"י שלא שחטן בצפון ת"ל הוא. ובפרשת עולה קאמרי להכשיר בסמיכה ולפסול בצפון. ואמרי' מכשיר אני בסמיכה שאין הסמיכה נוהגת בכל העולת ופסול בצפון שהצפון נוהג בכל העולת. וכאן לא נוכל לומר כך מפני שכל האשמות טעונין סמיכה פי' כמו שהם טעונין צפון אלא לפי שהוקשו כל האשמות לעולה לענין צפון כשם שהצפון מעכב בעולה מן הטעם שנתפרש בו כך הוא מעכב באשם ומשום הכי שרינן עיכובא לצפון וקולא לסמיכה:

פסקה ז

אמרו לו [לא] אם אמרת בחטאת שניתן דמה למעלה תאמר באשם שניתן דמו למטה פי' ויש לנו ללמוד אותו מעולה שדמה למטה כמותו ואל יוכיח עליו חטאת שדמה למעלה: אמר להם הפסח יוכיח וכו' כלומ' מעתה נלמוד אותו מפסח שהוא בא חובה כמותו ופסול שלא לשמו ואל יוכיח עולה ושלמים שהן באים בנדר ונדבה:

פסקה ח

אמרו לו הפסח נאמר בו הוא. ובזבחים פרק א' [י.] הכי גרסינן אמר להם פסח יוכיח אמרו לו מה לפסח שזמנו קבוע אמר להם חטאת תוכיח אמרו לו חזרנו חלילה חזר ר' אליעזר ודן דין אחר חטאת נאמר בה היא אמרו לו חטאת נאמר בה היא בשחיטה לפיכך אם שחטה שלא לשמה פסולה אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר (זריקת)הקטורת אימורין והוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר: והמדרש הזה סרס את הדברים מפני שכבר הוא מפורש במקום אחר:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה