ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
צו · פרשה ג
פסקה א
זה קרבן אהרן ובניו יכול יהו אהרן ובניו מביאין כאחת את הקרבן כלומר יהו כולן שותפין בעשירית האיפה שלו ת"ל אשר יקריבו לה' כלומר כיון דכתיב זה קרבן אהרן ובניו למה לי למכתב תו אשר יקריבו וכו' אלא סמך קרבן לאהרן וקרבן לבניו אפי' הדיוטות צריכין עשירית האיפה כשהם מקריבין תחלה כדמפרש ואזיל: הא כיצד מיום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם וזו היא מנחת חביתין שהיה מקריב כהן גדול בכל יום:
פסקה ה
מה סולת האמור (כאן) [להלן] במילואים חטים: מנחה הרי היא ככל המנחות של נדבה ללבונה ובפ' מנחת חוטא דרשינן להא מילתא מחטאת היא. מנחת כהן גדול שאינה באה על חטא טעונה לבונה:
פסקה ו
אילו אמר מחציתה בבקר ומחציתה בערב פשוטה היא ואיתא במנחות בפרק התכלת [נא.]: