אור ברסלב
ראב"ד על ספרא מצורע פרשת זבים › פרק ו

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

מצורע פרשת זבים · פרק ו

פרק ה

פסקה ג

ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע כתוב בנסחאות שכבת זרע פרט למערה וקשיא לי טובא מה טיבו אצל בעל קרי שהרי בעל קרי בין משמש בין אינו משמש טמא ואפי' ישן וכל שכן אם הערה באשה וראה קרי שהוא טמא. ונראה לי כי עיקרו למטה בענין משמשת דכתיב ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב והתם ודאי אצטריך שלא תאמר משמש ומשמשת טמאים ואעפ"י שלא הזריעו קמ"ל שכבת זרע פרט למערה. וא"ת משמש ורואה קרי תרתי למה לי והלא מן הקרי לבדו בלא שמוש הוא טמא. התם משום אשה אצטריך שהרי האשה אעפ"י ששכב עמה האיש שכבת זרע מבית הסתרים היא מטמאה שכך היא גזרת מלך ולהכי איצטריך למכתב משמשת. ועיקר זאת הדרשא במשמשת היא: ונעתקה לרואה קרי על ידי שיבוש הספרים והמעתיקים: מים שכל גופו עולה בהם וכמה הם אמה על אמה ברום שלש אמות: והא דקיימא לן דגבהו של אדם ארבע אמות ההיא בפשוט ידים ורגלים כשהוא פושט זה זרועו למעלה מראשו ופושט כמו כן אצבעות רגליו למטה אז הם ארבע אמות: ודבר ידוע הוא זה והכי איתא בערובין [מח.] גופו שלש אמה לפשוט ידים ורגלים והא דבעו רבנן ארבע אמות להנצל מהיזק ראייה התם לרווחא דמילתא הוא דעבדי משום דאיכא אינשי אריכי: אי נמי זמנין דמנחי מידי תותייהו וקא חזו בחצר:

פסקה ד

ומנין לעשות שאר כלים כבגד ועור [נאמר בגד ועור] בשרץ ונאמר בגד ועור בשכבת זרע וכו' מאי ואם נפשך לומר. נראה לי משום דאיכא למימר ההוא וכל בגד לאיתויי שלשה על שלשה בבגד וכל עור לאיתויי אהלים של עורות אעפ"י שאינו עשוי לקבלה כדדרשינן ליה בנגעים מכל אשר יעשה העור למלאכה: אי נמי משום דקשיא ליה מת יוכיח דכתיב ביה וכל בגד וכל כלי עור ואפי' הכי כתב רחמנא שאר כלים כדכתיב וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו: וכלי מתכות נמי כתיבי התם וכלי חרס כתיב נמי בפ' זאת חוקת התורה אלמא כל בגד וכל עור לא משמע לאיתויי שאר כלים ומשום הכי איצטריך גזרה שוה:

פסקה ה

מה שכבת זרע אמור למטה במשמשת כברייתו פי' שלא נשתנה ולא הסריח: מכאן אמרו הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה: קשיא לי והא במסכת שבת מוהיו נכונים לשלשת ימים מייתי לה ואיכא למימר דעיקרא דמילתא ודאי מהכא ילפי לה דשכבת זרע שהסריח טהור. דאי מהתם הוה אמינא מעלה בעלמא קאמר רחמנא כי היכי דלא ליתו לידי הרהור וטומאה כדאשכחן בפרשת מילואים ובפרשת יום הכפורים ובפרשת פרה שהן מעלה בעלמא אלא השתא דילפינן מהכא דשכבת זרע שהסריח טהור אמרינן דהתם נמי משום הכי בעי שלשת ימים לפרישת אשה משום פולטת ומשלשה ימים ואילך טהורה שכבר הסריח. ר' ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע עונות פעמי' שהן חמש פעמים שהן שש ר' עקיבא אומר לעולם חמש ואם יצאה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מעונה ששית פלוגתיהו דהני תנאי מפרש לה. במסכת שבת פרק אמר ר' עקיבא [פו.] ור' אלעזר בן עזריה סבר בחמשה עבוד פרישה סמוך לערב אשתכח דלא הוו אלא שתי עונות שלימות יום ששי ולילו ומקצת עונה ראשונה של יום החמישי אבל ליל שבת אינו מן החשבון שאלו היה מן החשבון נמצאו מקצתן הולכין לטבילה ביום שבת בשחרית ומקצתם הולכים לקבל תורה לפי שאותם ששמשו סמוך לפרישה לא היו טובלים עד יום שבת שאינם יכולים עוד לבא לידי טומאה ואותם שלא שמשו ביום הפרישה היו יכולים לטבול בליל שבת וראויין לקבל תורה בשחרית מפני כך הוצרכו למלאת חשבונם קודם ליל שבת כדי שיטבלו כולם בלילה ויהיו ראויים למחר לקבל תורה: ור' ישמעאל סבר ברביעי עבוד פרישה סמוך לערב והיה מהם מי ששימש כל אותו יום רביעי לא ששימש ליל רביעי והיה להם חמש עונות עד ליל שבת והיה מהם מי ששימש בתחלת ליל רביעי והיו לו שש עונות עד ליל שבת. מ"מ אין פחות מארבעה עונות והפולטת מד' עונות שלימות ואילך טהורה: ור' עקיבא סבר לעולם חמש דקסבר בהשכמה של יום ד' עבוד פרישה והיינו חמש עונות שלימות עד ליל שבת ואם יצאה מקצת עונה ראשונה משלימין אותה מעונה ששית פי' לאו על מתן תורה קאי אלא ה"ק כל מי ששמשה בחצי הלילה ופלטה בתחלת עונה ששית טמאה אלא א"כ פלטה בחצי עונה ששית דקסבר ה' עונות בעינן שלימות מעת לעת:

פסקה ח

אותה פרט לכלה דברי ר' יהודה מפרש לה ביבמות פרק ארבעה אחים [לז] קסבר לפי שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה ובעינן שכבת זרע הראוי לזרע: ומפרש לה התם לדעת ר' יהודה דשלא כדרכה והעראה משכבת זרע נפקא ואותה פרט לכלה:

פסקה ט

ורחצו במים וכו' הקיש רחיצתה לרחיצתו מה רחיצתו בנקיות בלא חציצה דהא כתיב לעיל ברואה קרי ורחץ בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים אף רחיצתה נמי בנקיות וכו' ומה רחיצתו בארבעים סאה וכו' ומה רחיצתו פרט לבית הסתרים כדכתיב וידיו לא שטף פי' בידיו הוא דבעי שטיפה אבל בית הסתרים לא:

פסקה י

אם לענין נוגע בשכבת זרע וסמיך ליה או איש אשר יגע בכל שרץ טמא ודרשינן מהתם נוגע בשכבת זרע כדאיתא בדוכתיה:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה