אור ברסלב
ראב"ד על ספרא ויקרא דבורא דנדבה › פרשה ט

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ט

פרק י

פסקה א

אל בני אהרן ואפי' הם רבואות כולם עוסקין בה במה שיכולין להתעסק במדידת העשרון ביציקת השמן בבלילה בנתינת הלבונה. בקמיצה. במתן כלי. במליחה. בילקוט הלבונה. בהלוך בהקטרה כל אחד עושה מלאכתו. משום ברב עם הדרת מלך ואשמעי' קרא הכי כדי שלא יתבזה עליהם קרבן המנחה:

פסקה ג

מה לבונה קומץ אחד בין לעשרון אחד בין לששים עשרון שהרי קומץ לבונה כשרה הילכך מסתמא די ללבונה בקומץ אפי' לכמה עשרונות:

פסקה ד

לוג אחד לעשרון אחד ששים לוג לששים עשרון. נפקא לן במנחות פרק שתי הלחם מדכתיב גבי מצורע עני עשרון בלול ולוג אחד שמן אלמא לכל עשרון טעון לוג. ואע"ג דהוא לוג אינו בכלל עם העשרון אלא בא בפני עצמו שהיה מזה ממנו כנגד פתחו של היכל ונותן ממנו לבהונות אפי' הכי מדאסמכיה רבנן ללוג ש"מ כל לוג טעון שמן:

פסקה ה

דבר שכולו עולה לאישים מדבר שכולו עולה לאישים פי' קומץ מלבונה. ולא תוכיח לבונה שאין מעוטא מעכב שהרי אם נתמעטה לבונה מקומן כשרה כדאמרינן לעיל ת"ל וקמץ מלא קומצו וקמן קרא יתירא:

וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות מפרש במנחות פ"א (ח:) להכשיר כל העזרה כולה לקמיצה שלא תאמר במקום הגשתה שם תהא קמיצתה ת"ל משם ממקום שהזר עומד שם. דהא על והביאה אל בני אהרן קאי דמיירי בבעלים והזר ודאי אינו קרב לגבי מזבח ורבנן פליגי עליה במנחות בפ"ק [ו.] ואמרי קמץ בשמאל פסל דקא סבר קמיצת שמאל עבודה היא ופסולה ובן בתירא סבר קמיצת שמאל לאו עבודה היא כלל ומשום הכי חזר קומץ למקומו ויחזור ויקמוץ בימין והכי מפרש התם:

פסקה ו

חופה שלש אצבעותיו על פיסת ידו מדבק ראש שלש אצבעותיו האמצעיים על צדי ידו וחופה פס ידו ומה שתחתיהן הוא הקומץ וזה הענין לא למדנו אלא מדרך העולם שכך קומצין בני אדם. ושלש אצבעותיו נמי דאמרינן נראה לי שאף הם ממנהג בני אדם למדו אותו שאין קומצין אלא בשלשה אמצעיים. ומה שמעטנו שלא יקמוץ דבר מועט קאמרינן כשאדם נוטל בראשי אצבעותיו בין ראש הגודל בין ראשי אצבעותיו. במחבת ובמרחשת מוחק בגודלו מלמעלה וכו' מפני שהן פתיתין צריכין מחיקה כדי שלא יצאו לחון אבל במנחת הסלת לא צריך מחיקה שמאליו הוא נופל כל מה שיוצא לחון:

פסקה ח

שאם חסר סלת העשרון כל שהוא פסולה:

פסקה ט

ואם יכול לקמון מזה בפני עצמה [וכו'] ואם לאו פסולות מפני שהוא קומן חסר (למטה) [למנחה] אחת:

פסקה י

על כל לבונתה שילקט הלבונה ויעלה לאישים מדלא כתיב וקמן משמנה ומסלתה ומלבונתה משמע שאינו קומן מן הלבונה אלא כל הלבונה מקטיר עם הקומץ:

פסקה יא

ומה במקום שהורע כח המזבח בשתי הלחם שהרי אין ממנו כלום למזבח ואפי' הכי אוכלין אותם כהנים ק"ו למקום שיפה כח המזבח בקומן שיפה כח הכהנים לאכול שיריים ואעפ"י שאין הקומן קרב אם כן מה אני מקיים והנותרת מן המנחה וכו' מאשי י"י הא למדת שאין להם אלא לאחר מתן האישים:

פסקה יב

נזכרים בה פי' שהכהנים אוכלים שיריים ובעלים מתכפרין והכי אמרינן בחטאות ואשמות:

ר' שמעון אומר נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה בלבונה של לחם הפנים מה כאן מלא הקומץ אף להלן מלא הקומץ. פי' לכל המערכה מלא הקומן ושתי מערכות טעונות שתי בזיכין ושני קומצין דכתיב ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה לכל מערכת אזכרה אחת:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה