ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
ויקרא דבורא דנדבה · פרק י
פסקה א
מנחה ליתן את האמור כאן בכל המנחות ואת האמור בכל המנחות כאן. פי' לבונה ומלא קומצו מפורש כאן ואינו מפורש בשאר מנחות. וכולן חמש מנחות האמורים בפרש טעונין כענין הזה. בלולה בשמן והגשה מפורשת להלן ואין מפורשת כאן וכולן שוות בהן והכי איתא במנחות [ס]:
נאמר כאן סולת ונאמר להלן במלואים סולת חטים:
ומביא מנחה מן השעורים חובה. פי' מנחת העומר דאמר לקמן סולת יהיה:
שלא יתנדב ויביא אלא מן החטים. פי' מגזרה שוה דסלת סלת גמרינן שהסלת מן חטים הוא. ואם אמר הרי עלי מנחה מן הסלת לא יביאנה אלא מן החטים וכן אם אמר הרי עלי מנחה סתם לא יביא אלא מן החטים דכתיב נפש כי תקריב קרבן מנחה סלת יהיה קרבנו והכא דרשינן שאפי' אמר הרי עלי מנחה מן השעורים שלא יביאנה שעורים אלא חטים משום דסביר' לן תפוס לשון ראשון והא דקאמר הרי עלי מנחה והכי איתא במנחות פרק (כל המנחות) [המנחות והנסכים] (קג.):
פסקה ו
כשם שאין שנים מביאין מנחת נדבה כך אין מביאין לא יין ולא לבונה ולא עצים פי' דהא אתקוש כולהו למנחה כדדרשינן להו מקרבן. והאי דלא חשיב שמן משום דר' עקיבא:
פסקה ז
ונתן עליה שמן שבוללן כולן בשמן אבל לבונה אין צריך לבלול אלא מניחה על הסולת במקום אחד ובשעת הקטרת הקומן מלקטה משם ומקטירה עם הקומן:
ריבוי אחר ריבוי היינו עליה עליה:
פסקה ח
ד"א מה טעם עליה דשמן דרשינן ליה על כולה ועליה דלבונה דרשינן ליה על מקצתה מפני שזה נבלל עמה ונקמן עמה וזו אינה וכו' הילכך מה צורך ליתן אותה על כולה:
פסקה ט
ר' יהודה אומר אם מיעט לבונתה כשרה מפורש במנחות [יא.] פי' אם חסרה ועמדה על שני קרטין כשרה על קורט אחד פסולה. והתם מפרש טעמא: