ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ח
פסקה א
מפני [משיח] שהיה מביא מנחת חובה בכל יום מנחת חביתין דכתיב בה תמיד יחיד שהוא מביא מנחה בטומאת מקדש וקדשיו פי' בדלי דלות. תאמר במשוח שאינו מביא וכו' שהרי משוח פטור בטומאת מקדש וקדשיו כדאמרינן בהוריות [ט:] את מקדש ה' טמא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל מי שחטאו שוה לקהל יצא משוח מלחמה שאינו אלא בהוראה:
פסקה ב
צבור (שאינו) [שהוא] מביא מנחה בכל יום מנחת נסכים הבאה עם התמיד:
צבור אינו מביא מנחה על טומאת מקדש וקדשיו שהרי בית דין פטורין ממנה כדאיתא בהוריות פ"ב [ח:] אין בית דין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש וכו':
ת"ל נפש ואין הצבור מביא מנחת נדבה. שאין מביאין מנחה לקיץ המזבח:
פסקה ג
קרבן מנחה מלמד שהיחיד מתנדב לבונה פי' לבונה בפני עצמה בלא מנחה. וקרבן קרא קא דריש יתירא:
הבא בהמה והבא מנחת חובה פי' מנחת נסכים הבא עמה לבונה:
לא יפחות מקומן דמקשינן לבונה אל לבונה הבאה עם הסלת ולבונה הבאה עם הסלת איתקש לקומץ דמנחה דכתי' והרים ממנו בקומצו מסלת וכו' את כל הלבונה והכי איתא פ' בתרא דמנחות [קו:]: ובמתנדב יין אל יפחות משלשה לוגין וילפינן יין הבא בפני עצמה מיין הבא עם הבהמה שפחות בהם נסכי כבש שהן רביעית ההין:
פסקה ז
אמר לו ר' עקיבא לא אם אמרת ביין שכן קרב עם חובתו בפני עצמו היה קרב תאמר בשמן שאותו שהוא בא עם נסכי בהמה או עם מנחת נדבה אינה קרב בפני עצמו אלא בלול בסלת הוא בא ומשום הכי לא יתנדב שמן:
והלבונה כמו כן בפני עצמה היא באה שאינה נבללת עם הקומץ אלא הקומץ קרב בפני עצמו אז לבונה מלקט אותה ומקטירה ומשום הכי מתנדבין לבונה:
קרבן מלמד שמתנדבין עצים מפ' במנחות פ' בתרא [שם] דעצים נמי איקרו קרבן דכתי' והגורלות הפלנו על קרבן העצים:
וכמה שני גזירין שלא מצינו מערכת עצים פחות משני גזירין דכתי' וערכו עצים וכו' וכתי' ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר. ולדעת רבנן הבאין בפני עצמן ילפינן להו מעצים הבאים עם הזבח ואין טעונין לא מלח ולא הגשה ולא קמיצה. ובתוספת' [לא] פליג על רבנן על השאר אלא אעצים בלחוד מאי טעמא משום דהנך כולהו לא איקרו קרבן אלא שמצינו אותם קרבין עם הקרבנות ומשום הכי ילפינן להו הנך דבאין בפני עצמן מהנהו דבאים עם הקרבן לכל דבר כי המתנדב לבונה כולה לאישים והמתנדב יין כולו לספלים. והמתנדב שמן קומצו ושיריו נאכלין והכי איתא בזבחים בפ' כל התדיר [צא:] אבל עצים דאינהו גופייהו איקרו קרבן כיון דכתי' במנחה קרבן מנחה לעצים שהם באים בפני עצמן (מקרבן) [כקרבן] מקשים קרבן עצים למנחה לכל דבר:
פסקה ח
א"ר יוסי קורא אני קרבן יכול יהא היחיד מתנדב קטורת שהרי הוא קרבן בעלמא וקורא אני עליו מוצא שפתיך תשמור ועשית. מה אני מקיים לא תעלו עליו קטורת זרה:
יכול יהא מביא על הקרבן הראשון פי' דהא כתי' לא תעלו עליו ובמזבח הפנימי קא מיירי אבל על המזבח יביא ת"ל את שמן המשחה ואת קטורת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו. אין לי אלא מה שאמר בענין שאין קטורת הסמים קרב אלא בפנים. ומה שכתו' בנסחא אין קטורת הסמים הוא דנקטיה שלא מצינו שמן המשחה קרב אלא בפנים ולא בחוץ. ואם על המשיחה שנמשחו בימי משה קאמר מזבח נמשח בו. ובמנחות פ' התכלת [נ.] איתא להאי עניינא בנסחא אחרינא והכי איתא התם יכול יהא היחיד מתנדב ויביא קטורת נדבה וקורא עליו מוצא שפתיך תשמור ת"ל לא תעלו עליו קטורת זרה יכול יהא היחיד מביא שאין מביא חובה כיוצא בו ת"ל לא תעלו עליו פי' לרבים קאמר. יכול לא יעלו למזבח הפנימי וכו' ת"ל את שמן המשחה אין לך אלא מה שאמור בענין. והך נסחא תריצא טפי מהך דהכא: