אור ברסלב
ראב"ד על ספרא ויקרא דבורא דנדבה › פרק ט

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

ויקרא דבורא דנדבה · פרק ט

פרשה ז

פסקה א

אותה ולא מוראת חטאת העוף שאם ירצה כהן יאכל אותו זפק:

ולא עולת בהמה בהשלכה פי' שלא היה משליך הקרקבן והכרס של עולת בהמה אעפ"י שהן דומין למוראה אלא הכל היה רוחץ עם שאר בני מעים ומקטיר כדכתיב וקרבו וכרעיו ירחץ במים:

פסקה ב

ומה מקום שמכשיר את העור פי' דהיינו בעולת העוף כדאמרי' לקמן מקום שפסל את העור דהיינו עולת בהמה דכתי' והפשיט ונתח:

פסקה ג

ששם היו נותנין את הדשן ותרומת הדשן:

פסקה ד

אותו בשסוע ואין עולת בהמה בשסוע. פי' השסוע היה מגס כנגד כל השדרה ומחובר מלפניו כדכתי' ושסע אותו בכנפיו שהם על גבו. ועולת בהמה אינה טעונה כן אלא מנתחה אבר אבר מן השלימה כדאיתא במס' תמיד [לא.] אלא שהוא פותח מלפניה כדי להוציא את בני מעים להדיחן. פדרה ונותנה על בית שחיטת הראש כדאיתא התם:

פסקה ה

בכנפיו להכשיר את העור פי' מדלא קאמר בין כנפיו משמע שהעור והכנפים היה מקטיר הכנפים שריחן רע כל שכן העור. והכי איתא בויקרא רבה.

פסקה ז

או יכול אעפ"י שמיצה דם העור ולא מיצה דם הגוף ת"ל היא. ואמרי' בזבחי' פ' קדשי קדשים [סו.] מאי תלמודא רוב דמים בגוף שכיחי ומשום הכי שרינן עירובא לדם הגוף:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה