ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ה
פסקה ב
כבשים לעולה ועזים וכו' קרא יתירא הוא דהא איתנהו בכלל צאן. ובמס' סוטה [מו.] מפיק לה להא מילתא מקרא אחרינא פ' עגלה ערופה ואיפשר דהתם דיעבד והכא אפי' לכתחלה:
פסקה ד
ר' אליעזר אומר מה ת"ל כבשים לעולה ועזים לעולה מנין למותר חטאות ומותר אשמות וכו' והמקדיש נכסיו והיו בהם יינות שמנים ועופות שימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות פי' עולות בהמה ת"ל כבשים לעולה. ר' אליעזר [צ"ל אלעזר] כר' יהושע סבירא ליה כי המקדיש נכסיו סתם והיו בהן עולות הראויות ליקרב למזבח זכרים יקרבו עולות נקבות ימכרו לצורכי שלמים ויביא בדמיהן עולות. ופלוגתייהו במס' שקלים [ו.] ובגמ' דשקלים [פ"ד ה"ה] מפרש טעמא דר' יהושע דכתי' בפרש' אמור אל הכהנים ואיש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם כל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה הכל קרב עולה:
כל הראוי למזבח קרב עולה כסתם נדרים:
ומנין אף נקבות ת"ל בבקר אפי' נקבות. וטעמא דר' אליעזר דאמר שהעופות ימכרו ואין הן עצמן קרבים עולות דכתי' בבקר ולא עופות ואע"ג דאמרי בעלמא שאין לעוף פדיון הני מילי היכא דקדוש קדושת הגוף ונסתאב אבל הכא [לא] חלה עליה קדושת הגוף כדכתי' בבקר ולא עופות והכי איתא בשקלים ירושלמי:
מכל מקום יביא בדמיהן עולות דהא בכלל כל נדריהם אשר יקריבו לה' לעולה הן שהרי ראויין לבא בנדר ונדבה:
ור' אליעזר פליג עליה דר' יהושע ואומר דכיון דסתם הקדשות לבדק הבית בהמות נמי דמיהן לבדק הבית לפי שאין אדם חולק נדבה וחכמים אומרי' יפלו לנדבה פי' לקיץ המזבח דהיינו נדבת צבור והלא אף הנדבה גופה עולה אלא בזמן שהיא באה חובה פי' קרבן יחיד ולפי שהזכיר במותרת מותר חטאות ואשמות זבים וזבות וכו' כחובות נינהו קרי ליה לקרבן יחיד חובה. בזמן שהיא באה נדבה פי' נדבת צבור:
פסקה ז
לפי שמצינו שהמקבל צריך להיות עומד בצפון ומקבל בצפון. נפקא לן בזבחים פ' איזהו מקומן [מט.] מדכתי' גבי חטאת ושחט אותה במקום אשר ישחט החטאת העולה וסמוך ליה ולקח מדמה באצבעו דהיינו קבלת דם אלמא קבלה נמי בעיא צפון. ומקבל עצמו בעי צפון דכתי' ולקח יתירא:
פסקה ח
על ירך המזבח צפונה שיהא הירך בצפון. והיכן הם הפנים בדרום מפרש לה בזבחים פרק קדשי קדשים [סב:] רואין מזבח כאלו אדם נופל על פניו דכתיב רבוע יהיה דהיינו רבון דמתרגמינן רביע ואדם שהוא הולך על כפיו ירכותיו לרוח אחת ופניו לרוח אחרת אבל אדם שהולך כדרכו ודאי ירכותיו ופניו לרוח אחד. ועלייתו למזבח הם הפנים שלו שהכבש היה בדרום:
ר' יהודה אומר ומעלותיהו פנות קדים שיהא העולה פונה ימינו למזרח והתם פרכינן אימא דרך שמאלו למזרח ומתרץ לא סלק' דעתך דתני רמי בר יחזקאל עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה. פונים פונים למה לי כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח והכא נמי הרי הוא כאלו אמר ומעלותהו פנות ימינו קדם כלומר בעלייתו פונה ימינו מיד למזרח ואלו היה כבש ברוח אחת לא משכח' לה הכי:
פסקה ט
שהמזבח כולו ראוי להיות בצפון. קא סבר ר' יוסי כולי המזבח בצפון קאי:
ר' יהודה אומר מחצי מזבח ולצפון כצפון וכו' לאו משום דסביר' ליה מזבח ממוצע באמצע העזרה אלא כולה מזבח בדרום קאי. ואפי' הכי רחמנא אכשרה לחצי מזבח לעולה דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך חלקהו חציו לעולה וחציו לשלמים. והכי אית' בפ' קדשי קדשים [נח.]: