אור ברסלב
ראב"ד על ספרא ויקרא דבורא דנדבה › פרק ה

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

ויקרא דבורא דנדבה · פרק ה

פרשה ד

פסקה ב

אין לי שטעונה הפשטה אלא עולת נדבה עולת חובה מנין. אין לי אלא עולת בקר צאן מנין וכו' נאמר הבא עולת נדבה ונאמר הבא עולת צאן חובה פי' אמסקנא סמוך דמרבי מקרא אפי' עולת נשים ועולת גוים. דאי מהיקשא איכא למפרך כדפרכינן לעיל לענין סמיכה.

פסקה ד

עד שתהא מרבה את הגוים ת"ל העולה קרא יתירא הוא דהא בעולה קיימינן והוה ליה למכתב והפשוטה. ואי קשיא לך ה"א דהעולה מאי ממעטינן מינה דהא דרשי' לעיל הדם במיעוטה דה"א מיעוט לה"א דהעולה קא סמיך וגם הפשט וניתוח ממעט דהפשט נמי ממעט מה"א דהעולה:

אחר שריבה הכתוב הא לאו דוקא דהא מיעט תחלה ואח"כ ריבה:

בני ישראל דכתי' בריש עניינא מיעוטה לגוים ונשים והעולה ריבה:

פסקה ה

ר' חייא אומר צא וראה את מי מעוט הכתוב למעלה הוי אומר המקריבים דכתי' בני ישראל כי יקריב מכם ודרשי' [חולין ה.] מכם נמי להוציא את המשומד אבל הפשט וניתוח מעשה בגוף העולה הילכך ריבויא שרינן ליה עילוייהו.

פסקה ז

ופסולה דהעלתה על גבי המזבח קריבה כמות שהיא בלא הפשט וניתוח והא דתנן בזבחים פ' המזבח [פד.] יפשיט וינתח במקומה אלמא פסולה נמי בעיא הפשט וניתוח הא מתרץ לה התם סיפא אתאן לבשרה והא קמ"ל דיש הפשט וניתוח בראשו של מזבח דכבית המטבחים דמי. והכי איתא התם:

פסקה ח

אליתא כמו אלוותא דמס' יום טוב [לג:] והם גזירים:

אמר ר' שמעון וכי עלת' על לב שהזר עולה לגבי המזבח. לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראש המזבח. ולהכי כתיב בני אהרן לאשמועינן נמי שיהיו בני אהרן על המזבח בשעת נתינת האש שלא יעמדו בקרקע ויפיחו האש במפוח על המזבח:

ור' יהודה יליף הצתת אליתא בראשו של מזבח מהאש על המזבח תוקד בו: ומהכא יליף שיהא הכהן בראשו של מזבח בשעת הצתת אליתא מדכתי' ונתנו אש על המזבח דקרא יתירא הוא דאי מחד קרא הוה אמינא קאי אארעא ועבד במפוחא. ור' שמעון יליף לכולה מלתא מהכא דלכהן בכיהונו לא צריך שלא עלה על דעת שיהא זר קרב על גבי מזבח וההוא קרא דר' יהודה מפיק ליה למערכה יתירה כדאית' ביומא פ' כהן גדול [צ"ל בראשונ' כד:] וטרף בקלפי [מה:]:

פסקה ט

לימד על כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט שעבודתו פסולה וילפינן לה מדכתיב הכהן לגבי אהרן וכתי' ביה בני אהרן הכהנים אלמא כל חד וחד צריך שיהא בכיהונו הראוי לו:

פסקה י

עד שנסתלקה בימי מנשה כי הוא הרס את המזבח כדכתי' בדברי הימים [לג טז] אחר שעשה תשובה ויבן (מזבח לה') [את מזבח ה'] מלמד שהיה הרוס:

פסקה יא

מנין לרבות שני גזירי עצים וכו' פי' בשני כהנים דכתי' שנים עצים שנים. אבל לתמיד של שחר הא כתי' ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה