ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
בהר · פרשה ב
פסקה א
וספרת לך בב"ד נראה לי שבית דין חייבין למנות שמיטה ביובל והשנים שבשמטה ושני היובל. ומברכין על זאת הספירה בראשי השנים כדרך שאנו מברכין על ספירת העומר בתחלת הלילה. וכך היו אומרין בשמטה ראשונה בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת שני השמטה. היום כך וכך שנים בשמטה: אי נמי על ספירת שני היובל שהם שבוע אחת: וכשנכנסו בשנת השמיטה אומר היום שבע שנים ביובל שהן שבוע אחד. וכשנכנסו בשמינית אומרים היום שמונה שנים ביובל שהם שבוע אחד ושנה אחת: וכשנכנסו בשנת השמטה השניה אומרים היום ארבע עשרה שנים ביובל שהן שני שבועות: וכך הוא מונה עד שיכלה היובל ומשם ואילך מתחיל מן היובל השני ומניח הראשון וכולהו איתנהו בשמעתא דהכא שצריך בית דין לספור שני השבוע ושני היובל והשמיטין:
פסקה ב
מנין עשה שביעית אעפ"י שאין יובל פי' היכא שגלו עשרת השבטים שבטל היובל אבל שביעית לא בטלה משבט יהודה ובנימין: ומנין עשה יובל אעפ"י שאין שביעית כגון אם חזרו עשרת השבטים למקומן בסוף השמיטין שאעפ"י שלא מנו השמיטים עושין שנת היובל ומשלימין אותו עם בני יהודה ובנימין. ואי קשיא לך הא דאמרינן בערכין [יב:] לדעת ר' יהודה הנך דאגלינהו סנחרב עד דאתא ירמיה ואהדרינהו לא קא חשבינן להו והכא קאמר דחשיב להו ומשלים עליהו ליובל התם לא קאי מילתא בהכי ודחיתא בעלמא היא. ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בב"ד בלבד פי' תקנת רבן יוחנן בן זכאי היתה שהתקין משחרב בית המקדש שיהו תוקעין בכל יום [במקום] שיש שם ב"ד כדאיתא בר"ה: