ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
אמור · פרשה יד
פסקה א
ויצא בן אשה ישראלית וכו' והוא היה ממזר קסבר גוי ועבד הבא על ישראלית הולד ממזר. בתוך בני ישראל מלמד שנתגייר פירוש על אביו היא אומר שנתגייר ובא לו עם ישראל למדבר. ומ"מ כשבא על אמו גוי היה מדכתיב בין איש מצרי ולא כתיב בן גר מצרי כמה דכתיב בן איש גר עמלקי אנכי:
פסקה ב
מלמד שאין הורגין בכנוי פי' אין הורגין את המקלל עד שיעידו עליו בפירוש ששמעו ממנו ולא שיעידו בכינוי כדמפרש ואזיל:
פסקה ה
לא הניחו מקושש עמו ושניהם היו בפרק אחד מדכתיב מיעוטי משמע כי אחר היה שם עמו שהיה ראוי לסקלו והיה צריך לישאל עליו ואף על פי כן לא הניחוהו עמו לפי שלא היה מסופק עליו מספקו של מברך את השם: