אור ברסלב
ראב"ד על ספרא אמור › פרשה ב

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

אמור · פרשה ב

פרק א

פסקה א

ומצאוהו חוצב פי' חוצב בהר את המחצב פי' מקום שהסיעו ממנו האבן דנשארה גומה ומלאוה דינרי זהב. והלא חתננו היו כלומר ואנו בקיאין בו יותר מכם:

פסקה ב

אשר יוצק על ראשו שמן המשחה אפי' שעה אחת לקמן מרבה דאפילו מרובה בגדים בלא משיחה הרי הוא ככהן גדול לכל דבריו. הילכך האי קרא דהכא או האי קאמר:

פסקה ד

לא יבא ולא יטמא פי' אהל ונגיעה ואע"ג דהכל בכלל טומאה הוא כיון דכתיב גבי כהן גדול לא יבא ולא יטמא מכלל דכהן הדיוט דלא כתיב ביה לא יבא לא מחייב אלא על נגיעה בלבד ומשום הכי אצטריך גזרה שוה. ויש מפרשים חייב בלא יבא וחייב בלא יטמא שלוקה עליו משום שני לאוין בשני שמות:

פסקה ה

הם נכסים והוא נגלה פי' אם עוברים הם במקום שהוא מכוסה עליהם הוא הולך במקום המגולה ולא מפני טומאה אלא מפני שינוי שלא יראה כאבל:

פסקה ז

הוא ולא המלך הוא ולא הנזיר פי' אעפ"י שיש נזר על ראש המלך וכן בנזיר כתיב בו כי נזר אלהיו על ראשו ואע"פי כן מותרין בפסולות הללו: אשה בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה ר' אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת ומפרש טעמייהו בכתובות פרק אלמנה נזונת [צז:]:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה