אור ברסלב
ראב"ד על ספרא אמור › פרק יג

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

אמור · פרק יג

פרק יב

פסקה א

ממושבותיכם אף מן העליה פי' שאינו צריך קצירה לשמה כמו שצריך בעומר ולא עוד אלא שיכול להביא מן הישן ואע"ג דכתיב בשתי הלחם קרבן ראשית בפרשת ויקרא ההוא [למצוה] והכי איתא במנחות [פג:] ופליגי תנאי בהא מילתא כדאיתא התם: תביאו מה שאתה מביא ממקום אחר כזה פי' הרי זה מלמד לתודה כי החמץ שבה בא עשרון לחלה. ובפ' צו את אהרן ילפינן שהן עומר חלות וכנגד חמץ יביא מצה וכו' כדאיתא התם: אי מה אלו שתי עשרונות ולא יותר אף הללו שני עשרונות ולא יותר ת"ל סולת תהיינה הללו שני עשרונות ואין הללו שני עשרונות. לפי הסוגיא שבכאן כך פי' של דבר תהיינה מיעוטא הוא כאילו כתיב יהיו קאמר דהני הוא דהוו שני עשרונות אבל הנך דתודה לא הוו שני עשרונות וכיון דגמרינן דלא הוו שני עשרונות על כרחך עשרה הוו דהא כתיב התם והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה'. וילפינן האי תרומה לה' מתרומה לה' דתרומת מעשר שהוא אחד מעשרה וכיון דנפקי להו משני עשרונות קמו להו אעשרה כי היכי דנהוו עשרון לחלה כי הנך: הנה פירשתי זה הענין לפי הסוגיא שבכאן. אבל במנחות פרק התודה [עז:] ליתא הכי אלא ת"ל תהיינה ולא יותר: ופריך התם מאי תלמודא אמר ר' יצחק בר אבדימי תהיינה כתיב בשני יודין עשרה קפיזי. ואמר רבא עשרונות דבר הכתו' פי' כיון דאמר קרא תביאו לרבות הבאת חמץ הכתובה במקום אחר שתהא כזו: וכתיב תהיינה מלא בשני יודין וחשבון יו"ד עשרה הוו הרי למדנו שהבאת חמץ שבתודה עשרה קפיזי הוו ומאי ניהו קפיזי אמר רבא בעשרונות דבר הכתוב שני עשרונות סולת תהיינה: ומדעתי כי הסוגיא הזו נכונה יותר מזאת הכתובה בספרי לפי שיש להקשות בה מה ראית לרבות עשרונות לתודה והקישה לעשרון לתודה. ואימא הקישא לשני עשרונות ומיעוטי למעוטי חלה מעשרון דאע"ג דבשתי הלחם עשרון לחלה בתודה חלות לעשרון אלא מחוורתא כדאיתא במנחות:

פסקה ב

לחם תנופה שתים שיהו שוות שני עשרונים שיהו שוין פי' שלא ימוד אחד מחוק ואחד גדוש ואח"כ יערב את הכל ויחלוק לשתי חלות בשוה אלא שמדידת שניהם יהיה במחוק: שאור בודה להם מתוכן ומחמצן פי' היה מחמץ אותם במים חמים ומשהה אותם בחמימות המים עד שהן מחמיצות אמר לו ר' יהודה אף היא אינה מן המובחר פי' שאינו מתחמץ יפה אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה פי' מודד עליו את הקמח עד שיתמלא העשרון ואח"כ לשו בבת אחת עם השאור אמר לו אף היא היתה חסרה או יתרה מפרש לה בפרק כל המנחו' [נב:] עבה ונמצאת יתרה רכה ונמצאת חסרה. מפרש בגמרא דתרומות דבני מערבא פ"ב עבה שאור רע שהוא צמק שאילו היתה סולת היתה תפוח ועכשו שהשאור רע והוא צמק את רואה את הצמק כאילו תפוח ונמצאת יתרה פי' מדת העשרון יתרה. רכה שאור יפה שהוא תפוח שאילו לא היה סולת היה צמק ועכשו שהוא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כאילו צמק ונמצאת חסרה פי' מדת העשרון חסרה. קסבר לכמות שהיו משערין ולא לכמות שהוא עכשיו:

פסקה ג

בכורים לה' ר' שמעון אומר נאמר כאן בכורים לה' ונאמר להלן גבי עומר בפרשת ויקרא בכורים לה' מה כאן בשל צבור פי' דהא כתיב ממושבותיכם תביאו ולא נאמר בו לשון יחיד כלל אף להלן אע"ג דכתיב בלשון יחיד ואם תקריב מנחת בכורים לה' אפי' הכי משל צבור אבל אין כל יחיד ויחיד חייב להביא עומר אלא עומר אחד יהיו מביאין משל צבור פירוש העומר האמור אל הכהנים כדכתיב ובקצרכם והבאתם ולהלן של יחיד מדכתיב ביה בלשון יחיד וג"ש דר' שמעון לאו כלום היא: אמרת לאו אם זו ראשית קציר אף להלן בכורים לה' וכו' אמרת לאו ואי איפשר לומר שיהיו מביאין שני עמרים שהרי בעומר האמור כאן נאמר ראשית קצירכם ובעומר האמור להלן נאמר בכורים לה' ואם האחד בכורים היאך איפשר לשני להיות בכורים ובבת אחת לא משכחת להו לתרויהו אלא על כרחך עומר אחד הוא ומשל צבור בלבד מג"ש דאתיא ג"ש ומפקא להו ממשמעות' דכתביה בלשון יחיד. וא"ת למה כתב וכתבו דברים המחוסרים להלן אמרו כאן הכתוב. וכדי שלא תטעה לומר שהן שני בכורים כתב לשם בכורים לה' כדי שתלמוד אותו משתי הלחם שהוא משל צבור וכתבו הכתוב שם אצל שאר המנחות לומר שהיא נקמצת כשאר מנחות יחיד וטעונה שמן ולבונה כמנחת יחיד. וחזר וכתבו כאן בסדר המועדות ללמדך באיזה זמן מביאין אותו. ודברים שחסר להלן אמרן הכתוב כאן כגון ראשית קציר ותנופת העומר ואיסור חדש וספירת העומר. וכבר הגהתי אותה בפרשת ויקרא פירוש רחב יותר מזה:

פסקה ד

והקרבתם על הלחם חובה ללחם פי' והקרבתם על הלחם שבעת כבשים הם חובה ללחם כלומר מפני חדוש הלחם הם באים אבל אינם אותם של מוספין האמורין בסדר פנחס אלא אותם למוספין כשאר מוספי המועדות. ואלו האמורים כאן מפני חידוש הלחם הם והכי מפרש ואזיל לקמן: והקרבתם על הלחם שבעת כבשים אעפ"י שאין לחם פי' דהא לא כתיב בהו הויה כדכתיב בשתי הלחם ושני כבשי עצרת דכתיב קדש יהיו לה' לכהן. אם כן למה נאמר על הלחם מלמד שלא נתחייבו בכבשים עד שנתחייבו בלחם פירוש דהיינו משבאו לארץ:

פסקה ה

ופר בן בקר אחד ואילים שנים דבר הכתוב בקצרה כלומר אעפ"י שלא פירש בהם העשרונות ולא בלילתן בשמן כמו שפירש בפרשת המוספין אעפ"י כן סדר אחד יש להם אלא שדבר הכתוב בקצרה:

פסקה ז

ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים אמר ר' שמעון למה שני כבשי עצרת מכפרין וכו' בזבחים פרק קמא [ו:] פריך שני כבשי עצרת שלמים נינהו ולא מכפרי ולא מידי אלא אימא שני שעירי עצרת שהן חטאות למה הן באין לכפר על טומאת מקדש וכו' ונראה דכמו שנפל שיבוש בין כבשי לשעירי כך נפל שיבוש לכתוב שם הפסוק ושני הכבשים בני שנה וכו' והיה לו לכתוב תחלת המקרא ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת. אמר ר' שמעון על מה שני שעירי עזים וכו' אלא כדמתרץ להאי מתרץ להאיך: אלא שחסך הכתוב את ישראל פירש הרי זה לשון קצר כלומר חס המקום על חסרונן וחסך לשון חסרון הוא כדאמרינן לקמן מפני החסכון. ובלשון המשנה וחסוכי בגדים במגע ובלישנא דגמרא התם משום חוסכא דנחשא: ופי' זה הלשון האמור כאן כך הוא רב היה בעיני המקום מה שחסר אותם בהבאת קרבנותם ולא רצה להטריחן יותר:

פסקה ח

אלא מניחן זה בצד זה ומניף פי' קסבר ר' על בסמוך והכי איתא במנחות [סב.] אמר ר' עקיבא הדבור שקול מכריע דהאי קדש יהיו לה' לא ידעינן אי על כבשים קא מהדר או על לחם דהא תרויהו כתיבי בההוא קרא: ולא לחם בלא כבשים שאין לי מי יתירנו. קסבר ר' שמעון דכיון שאין הלחם מתקדש אלא בשחיטת קדשים דומיא דלחמי תודה ואיל נזיר כי ליתנהו לכבשים לחם נמי לא אתי. ור' שמעון בן ננס ור' עקיבא סברי כי אמרינן הכי הני מילי היכי דאיתנהו לכבשים דבעי לאיזדקוקינהו זה לזה בשחיטה הלכך לא מקדשי שתי הלחם אלא בשחיטת הכבשים דלחם גלל כבשים כי היכי דלחם גלל תודה אבל אי ליתנהו לכבשים כגון במדבר לר' שמעון בן ננס וכשבאו לארץ לר' עקיבא מקדשי שתי הלחם בלא כבשים. ור' שמעון בן ננס פליג עליה דר' עקיבא לאחר שבאו לארץ ומתפרש כל פלוגתייהו במנחות פרק התכלת. [מה:] מיהו היכא דאיתנהו לכבשים ולחם דכולי עלמא לא מקדש לחם בשחיטת כבשים כדאיתא בפרק התודה [עח:] דתנן וכן שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן לא קדש הלחם הרי שהכבשים מעכבין את הלחם לדברי הכל. והיכא נמי שהוזקקו זה לזה בשחיטה ואבד אחד מהם דברי הכל שמעכבין זה את זה. והויה דידהו לאחר שחיטה כתיבא בהו וכתיבא אתרויהו והכי איתא במנחות פרק התכלת:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה