ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
אחרי מות · פרשה ח
פסקה ד
מנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם ת"ל כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה ומנין למקום שיש בו ישראל וכו' ת"ל אשר ישבתם בה ומנין שישיבתן של ישראל גרמה לכל המעשים הללו וכו' פי' מאותו עון ששעבדו בישראל באו לידי עבירות הללו כדי שיתחייבו ויפלו לפניהם לפי שעבירה גוררת עבירה:
פסקה ו
אחר ששוקל מעשה מצרים כמעשה כנען מפני מה זכו כנעניים לעמוד בארצם מ"ז [שנה] שנאמר וחברון שבע שנים נבנתה וכו' פי' שהכנעניים נתיישבו בארצם שבע שנים קודם שנתיישבו המצריים במקומן ואחר שנפלו המצרים ביד ישראל בים סוף האריכו הכנעניים ארבעים שנה במקומן נמצאו הכנעניים עמדו ביישובן מ"ז שנים יותר מן המצריים:
פסקה ט
לא המשנה נגיד אלא המעשה נגיד פי' מעשים טובים שאדם עושה בעה"ז הם מושכין אותו ומביאין אותו לחיי העולם הבא: ולא המשנה נגיד אלא המעשה נגיד תרגום וימשכו ונגידו: