ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
אחרי מות · פרק י
פסקה א
ואליהם תאמר לכל האמור בענין פי' האמור בענין של מעלה כדכתיב בפ' דלעיל אהרן ובניו וראשי המטות נאמר עליהם ואליהם תאמר פי' כדמפרש בזבחים פ' השוחט [קז.] תנא דבי ר' ישמעאל ואליהם תאמר לערב פרשיות כלומר בכל מה שדבר למעלה. אם העלהו בחוץ חייב. ומאי ניהו שחוטי חוץ כלומר שאם שחט בחוץ. אלא במקטרי פנים פי' שחוטי פנים היו ראויים להקטירם לפנים: פי' אחר כל האמור בענין שחיטה למעוטי שאינו מתקבל בפנים וכשם שפטור משחיטה כך פטור מהעלאה משום דאיכא מיעוטי טובא גבי שחיטה דלתנהו גבי העלאה כדדרשינן לעיל: ישראל אלו ישראל וכו':
פסקה י
מה עולה מיוחדת שהיא גמר עבודה וחייב עליה בחוץ. איכא למימר דשחיטה נמי גמר עבודה היא דהא מותרת בזר ורחמנא הוא דחייב עלה בחוץ אבל הנך כולהו אסורין בזר כעולה. הילכך ילפי' איסור זרות מאיסור זרות:
פסקה יא
העלה והזר והעלה חייב על כל העלאה דברי ר' שמעון וכו' מפרש בזבחים פרק השוחט והמעלה מחלוקת באבר אחד שהעלהו על הבמה וחסר ממנו האש ופקע מעל הבמה וחזר והעלהו דר' שמעון סבר מקוטרי פנים שחסרו והעלן בחוץ חייב שהרי מתקבל בפנים שהרי מחזירין את הפוקעין למערכה הילכך במקוטרי חוץ נמי שהעלן בחוץ חייב אעפ"י שחסרו. ואין זה דומה לפחות משלשת לוגין יין ולפחות מכזית מן הקומץ. וכל הנך דאמרינן לעיל דהא פטור דהנך לא חזו מעיקרא בפנים והשתא נמי לא חזו. אבל מקוטרי פנים שחסרו הא איחזו מעיקרא והשתא נמי חזו דהא מהדרינן להו למערכה. ור' יוסי סבר הנך לא חזו השתא בפנים דקא סבר לא מהדרינן פוקעין למערכה גדולה ולא אמרינן מה מהדרינן פוקעין למזבח הילכך כי האי גוונא פטור: