אור ברסלב
ראב"ד על ספרא אחרי מות › פרק ט

ראב"ד על ספרא· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

אחרי מות · פרק ט

פרשה ו

פסקה א

או יכול שאני מוציא עולת מחוסר זמן בבעלים ואשם נזיר ואשם מצורע מחוסר זמן בבעלים ששחטן שלא לשמן ת"ל שור כשב עז מכל מקום פ' כל אלו אעפ"י שלא עלו לבעליהם לשם חובה כשרי' הם ליקרב הא אם שחטן לשמן פסולין שהרי הם מחוסר זמן בבעלים ואם שחטן בחוץ פטור. ועקרא דמילתא בזבחים פ' בתרא: ההוא דם שפך אחר ששחט חייב וכו':

פסקה ב

והדין הוא ומה במקום שהמעלה להדיוט פטור שנים שהעלו חייבין פי' המעלה להדיוט כל שתעלה שלא לשם שמים נקרא מעלה להדיוט והוא פטור משום מעלה בחוץ מאי טעמא לה' כתיב ביה אבל שוחט בחוץ אע"ג דכתיב ביה לה' כתיב ביה איש איש לרבות. ולא להוציא שעיר המשתלח וכולא מילתא מיפרשא בזבחים פרק בתרא [קח:]: ונכרת האיש ההוא ולא הצבור פי' שאין הצבור נענשין על ידו כמו שמצינו בעון שבועה ובעון ע"ז שנפרעין ממנו ומכל (מקום) [משפחתו]:

פסקה ז

והקטיר החלב לריח ניחוח ואין ריח ניחוח בבמה שהרי על מזבח ה' פתח אהל מועד כתיב ביה ריח ניחוח פרט לאיברים שצלאן ואח"כ העלן. הכי איתא בזבחים פ' בית שמאי:

פסקה ח

ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם לרבות שאר ע"ז פי' שאם שחטה לע"ז יהא חייב עליה משום ע"ז ומשום שחוטי חוץ. והיינו דאמרינן לעיל שהשוחט להדיוט חייב:

פסקה ט

זאת להם אין חייבין עליהם כרת פי' בקדשים שהקדשו בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות כדאיתא בריש עניינא:

תוכן העניינים

ראב"ד על ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה