קרן אורה על עירובין· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ג · דף לו:
גמרא לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי. יש לדקדק למה לי' האי תנאה כיון דאמר אם בא חכם למזרח ממילא ש"מ אם לא בא חכם כו' לא הוי עירוב ומסתמא הוא כבני עירו. וראיתי בירושלמי שהקשו זאת ומשני התם דר"מ היא בקידושין אם אמר הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ה"ז מקודשת אע"ג דלא כפלי' לתנאה וה"נ אם לא אמר לא בא לכאן כו' לא הוי נידן כבני עירו ור' יוסי אמר ר"מ דעירובין הוא דאמר הרי זה חמר גמל ואפילו אלפים שבין ביתו לעירובו אין לו וה"נ אם לא אמר הך תנאה דאם לא בא בפירוש הי' נידון כספק והוי חמר גמל ומסיק התם עוד דר"מ לא אמר אלא לחומרא דאם לא כפל תנאי לא הוי עירוב וגם אינו כבני עירו וה"נ בקידושין אם לא ירדו גשמים לא הוי קידושין גמורים אבל לשיטת תלמודין קשה מאי הוי אי לא אמר אם לא בא לכאן ולא לכאן אמאי לא יהי' כבני עירו ועוד יש להסתפק למאן דס"ל דאין ברירה ולא הוי עירוב אפי' בא חכם וא"כ לא יהי' כבני עירו דהא גם זה אמר ע"פ תנאי דברירה או דילמא דווקא לקנות מקום שביתה מחדש לא מהני ע"י ברירה אבל תחום ביתו אינו מפסיד וגם כיון דלא מהני תנאי לעקור שביתתו ממילא קאי אתחום ביתו וצ"ע:
(דיני ברירה אין פנאי כעת לברר כי מעיין גדול הוא ומקור חכמה)