אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק שמיני › דף סא.

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק שמיני · דף סא.

דף ס:

בעי רמי ב"ח הני ד' תגלחות משום מצוה או משום עבורי שער טומאה כו'. ופירשו התוס' ז"ל דמיבעי ליה בתגלחת שלישית שהיא משום תגלחת טומאה אי בעי תער דווקא והוי מצי למיבעי בקוצר נזיר טמא בעי תער אי לא. ובד"ה הני ד' תגלחות כו' כתבו דלאו אמתניתין מיבעי ליה דהא איכא לספוקי בכל תגלחת בספק נזיר טהור. ואין זה מובן דהא רבא פשיט ליה ממתניתין וכמו שכתבו התוס' ז"ל לקמן בד"ה ת"ש דמשום ספק נזיר טהור לא היה צריך גילוח כיון דלא הותר לשתות יין. ושפיר מיבעי ליה אמתניתין אלא דמטעם אחר קשה לי היכי פשיט ממתניתין דלא סגי בעבור נשא בתגלחת שלישית. הא אי אפשר לו לעבורי נשא דילמא לאו נזיר טמא הוא אלא נזיר טהור ואסור להעביר שערו בנשא כדאמרינן לעיל דאיכא איסור בכל המעבירין. וי"ל דלאחר ששלמה נזירותו ליכא איסור גילוח וממה נפשך לא קעביד איסורא בזה. ומכל מקום פירושם ז"ל קשה הא לעיל אמרינן בפשיטות דנזיר טמא נמי דוקא בתער והכא קמיבעי ליה לרמב"ח ובשיטה מקובצת כתב דמיבעי ליה הכא בתגלחת שלישית כיון דכבר טבל וגילח ראשונה ושנית לצרעתו מיחזי קצת בתגלחת טומאה אפשר דבתגלחת שלישית לאו משום מצוה היא אלא משום עבורי שער טומאה וסגי בנשא ופשיט ממתניתין דאי סלקא דעתך משום עבורי שער בשלש סגי ותגלחת רביעית לא ליעבד כלל ושער טומאה אזלי ליה בתגלחת ראשונה. וגם פירוש זה קשה וכמו שהקשה ז"ל שם דכבר אמרינן לעיל דאין התגלחת עולה לכאן ולכאן. והיה נראה לפרש לפי שיטת הרמב"ם ז"ל דאין התגלחת מעכב בכל אלו להכי מיבעי ליה הכא דספק הוא אי התגלחת משום מצוה. אי משום מצוה לא היה צריך לגלח כיון דספק הוא. וכי מגלח הוא משום עבורי שער טומאה. ופשיט ליה דאי משום עבורי שער טומאה לחוד הוא דמגלח בג' תגלחות סגי להעביר שער טומאה של צרעת ושל טומאה ותגלחת רביעית למה לי אלא שמע מינה משום מצוה מגלח וצריך תגלחת כדינה אלא דגם זה קשה דהא על כל פנים תגלחת אחת צריך לעשות כדינה בתער דהא נזיר ודאי הוא ואי יגלח תגלחות הראשונות בנשא הרי לא קיים מצות גילוח. ועדיין צ"ע.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה