אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק רביעי › דף כד.

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק רביעי · דף כד.

דף כג:

משנה שלמים תקרב שלמים ונאכלין ליום אחד ואין טעונין לחם. וכתבו התוס' ז"ל דאם הקדישה הלחם כבר צריכה פדיון אפילו למ"ד מיעקר עקר גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלי פדייה. משמע דמן הדין היה יוצא בלא פדיון. ולא הוי צריכי לזה. דבלאו הכי אינו יוצא לחולין כל הקרבנות שהפרישה משלה אפילו אם הפר לה בעלה וכמו שכתבתי לעיל בזה.

ולענין זרוע כתבו התוס' ז"ל בד"ה שלמים דהכי נמי אין טעון זרוע לענין תנופה כמו בשלא כמצותו. אבל מכל מקום הזרוע אסורה כחומר שלמי נזיר. עוד כתבו בשם ר"ת דאסורה להתבשל עם האיל. ולא הבנתי סברתם ז"ל בזה דלא מצינו שיהא טפל חמור מן העיקר. דעיקר הזרוע של נזיר התירה התורה לכתחלה לבשל עם האיל וזו שאין אסורה אלא משום שהיתה ראויה לשלמי נזיר תאסר להתבשל עם האיל. והתוס' ז"ל במנחות דף ג' כתבו ז"ל דלאחר מיתה או לאחר כפרה דלא תנן בהו אלא אינה טעונה לחם באמת טעונה זרוע ע"ש. אבל בירושלמי הכא במתניתין איתא להדיא דאין טעון לא לחם ולא זרוע ומשמע דאין טעון זרוע כלל. והיה נראה דמן הדין אין עליהם שם שלמי נזיר כיון דאין כאן נזיר ולנדבה הן באין. והא דאינו נאכל אלא ליום ולילה הוא חומרא מדרבנן בעלמא. ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' נזירות (הלכה י"ב) נראה דשלא כמצותו אין טעון זרוע לגמרי אלא דמה שכתב שם ולא מתנות הוא פלאי. וכמו שתמה הלחם משנה ז"ל שם ובכל הני דתנן אין טעונה לחם גם הרמב"ם ז"ל מסתם לה סתומי. ולא הזכיר דין הזרוע כלל.

רש"י בד"ה החטאת תמות כו' וכי ההיא טעמא דפרשינן לעיל כו'. עיין תוס' יום טוב ז"ל שהוסיף הכא בשם רש"י ז"ל דצריכה כפרה אם שתתה יין ולא ידעה שהפר לה בעלה עיין שם ואין ענין זה לזה. ועיין תוס' חדשים מה שכתב בזה ודבריו גם כן אינם מובנים אבל דברי רש"י ותוס' ז"ל גמרא ערוכה היא לעיל אלא דלא צריכינן לזה אלא למ"ד מיעקר עקר. אבל למ"ד מיגז גייז דהכי קיי"ל בלאו הכי אתי שפיר דקדושתן לא בטלה. ועיין מש"כ לעיל בזה.

גמ' מאן תנא דלא משתעבד לה אמר רב חסדא רבנן היא כו'. כבר כתבתי בזה בחי' לנדרים דף ל"ה דקשיא מכאן על דברי הר"ן ז"ל שם שכתב דבהא דאדם מביא קרבן על אשתו ליכא פלוגתא כלל ולכ"ע מיחייב להביא קרבן בשבילה ור"י לא קאמר אלא דבלשון פטור שכתבה לו גם הקרבנות בכלל ע"ש. והרי הכא בשמעתין מבואר דלרבנן לא משתעבד לה כלל. ועיין שם בהגהת רי"ף ז"ל על הגליון. והנה הר"ן ז"ל משמע ליה הכי מהא דאמרינן התם בנדרים דילפינן מזאת תורת היולדת בין גדולה בין קטנה שכן אדם מביא קרבן על אשתו. משמע דמקרא דזאת תורת יליף לה דצריך להביא קרבנות אשתו. ולא מחמת השעבוד דהשעבוד אינו אלא מדרבנן והיכי דרשינן קרא להכי. אלא על כרחך משמע דמהתורה חיוב על הבעל להביא קרבנות שהאשה חייבת אם אין לה משלה. כמו האב שמחויב להביא קרבנות בנו הקטן אלא דחיוב האב על הבן אינו מנכסיו לחיובי קרבן עשיר אלא אינו צריך להביא אלא קרבן עני בשבילו אבל אשתו דכגופו דמיא צריך להביא בשבילה קרבן עשיר ועיין בזה בתוס' י"ט ז"ל סוף נגעים. ואם כן יש לומר דהכי קאמרינן הכא דלרבנן אין עליה שעבוד עליו אלא צריך להביא בשבילה וליתן לה קרבנותיה במתנה כדי שתקוים מצותא דרחמנא. ומשום הכי אינה צריכה לכתוב לו פטור על אחר גירושין. אבל לר"י דכותבת לו פטור על אחר גירושין שמע מינה דסבירא ליה דמשועבד הוא לה. והיינו דקאמר רב חסדא הא מני רבנן היא דאינו משועבד לה אלא צריך להקנות לה. ועיין תוס' יום טוב שם שכתב דהרמב"ם ז"ל לא כתב להאי דינא והוא מבואר בפ"ו מהלכות שגגות הלכה ו' עיין שם. ועיי"ש בפי' המשנה בנגעים שכתב הטעם משום דאשתו כגופו.

ובאמת לפי פשטא דשמעתין הכא דלרבנן אינו משועבד לה כלל. ואם כן אשה אינה מביאה קרבנות חובתה דמשלה אין לה. דמה שקנתה אשה כו' ובעלה אינו מחויב ליתן לה קרבנותיה וזה לא מסתבר. ובערכין אמרינן דחייבי עולות גם כן פעמים אין ממשכנין כגון עולת יולדת משום דמעכבא כפרה. ולכאורה בכה"ג דע"פ רוב בעל מביא בשבילה ואם כן אמאי אין ממשכנים אותו. וכן בחייבי חטאות ואשמות כה"ג דאם נתחייבה האשה בהם ועל הבעל להביאם אמאי לא ימשכנו אותו דהא לא שייך גביה הך טעמא דמעכבא כפרה. וי"ל כיון דאשתו כגופו כיון דלדידה מעכבא כפרה גם הוא לא פשע בהו. וכן הוא בעולת יולדת למאי דסלקא דעתך התם דאין ממשכנים. ועיין בר"ש סוף נגעים דסבירא ליה דחטאות ואשמות שלה אינו מחויב הבעל בשבילה ועיין מה שכתבתי בזה בנדרים שם.

וכן מצינו בעבד ושפחה לענין פסח דחייב הרב לזכות אותן ולמנותן עמו על פסחו כיון דהם מצווים בפסח. והכי נמי דכוותיה באשה בכל קרבנות חובותיה. ולפי מאי דקיי"ל דבעינן מצה שלו משום דגמרינן לה מחלה. אם כן באשה לכאורה צריך בעלה לאקנויי לה כזית מצה שיהיה שלה. וי"ל כיון דמשועבד לה במזונותיה כל מה שאוכלת הוי דידה. ודו"ק.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה