קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי
פרק ראשון · דף ו:
תוס' בד"ה אמר ר"ל כו'. הקשו לרב מתנא תיקשי לר"א בנטמא ביום ק' לא לסתור אלא ז'. ותי' דאיירי בק' שלמים וזה דחוק כמ"ש ז"ל. וכתב בשם הרי"ף ז"ל דבנזירות מרובה ילפינן מקרא לחומרא דסותר למ"ד עיין שם. וגם זה אינו מובן מ"ש דבנזירות סותר למ"ד ובנזירות סתם אינו סותר אלא ז' לר"א. אבל לפי מה שכתבתי לעיל בשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא דרב מתנא נמי לא קאמר דמקצת היום ככולו אלא בסתם נזירות. והכי גמירי הלכתא. אבל באומר הריני נזיר ק' יום לא אמרינן מקצת היום ככולו ושפיר קאמר ר"א בנטמא ביום ק' דסותר למ"ד משום דהוי ביום מלאת ולא אחר מלאת. ולפי זה אם נטמא ביום ל"א לכ"ע אינו סותר והיינו נטמא ביום גידול שער דפליגי רב ושמואל לקמן וכמו שפירש הרמב"ם ז"ל. ושם יתבאר עוד. ואכתי תיקשי לשיטת הרמב"ם ז"ל מאי איכא בין רב מתנא ובר פדא כיון דלתרווייהו סותר למ"ד יום מהתורה אם נטמא ביום הבאת קרבנות טהרה. כמו ביום ק"א. וצ"ע. ועיין בא"מ.
גמ' אין גידול שער פחות מל' דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר עד מלאת כו'. ובעי הש"ס למימר דרב מתנא כר' יאשיה ובר פדא כר' יונתן ועד ולא עד בכלל. ועיין בילקוט פ' נשא שהביא הנוסחא רבי אומר אינו צריך שנאמר עד מלאת כו'. ונוסחא זו קשה דהא סבירא ליה לרבי בערכין (דף י"ח) דבלשון תורה עד ועד בכלל. ולמסקנא אתי שפיר דר' יונתן סבירא ליה עד ועד בכלל. ומשמע דלא פליגי אלא בדרשא דקראי. אבל לדינא ליכא נפקא מינה בין ר' יאשיה לרבי יונתן אליבא דרב מתנא. ומצינן למימר דאיכא בינייהו מקצת היום ככולו דלר' יאשיה דיליף מיהיה היינו מהלכה וכמו שכ' לעיל גמירי הלכתא גם כן דמקצת היום ככולו. אבל לר' יונתן דיליף מעד מלאת ועד ועד בכלל לא אמרינן מקצת היום ככולו. וכן מצינו בתוספתא דפליגי ב"ש וב"ה בגילח ביום ל' אם יצא וכן משמע מעדותו של ר' פפייס דאיכא פלוגתא בזה. אלא דאם כן למה ליה למימר דר' יאשיה סבירא ליה דעד ולא עד בכלל דלמא ר' יאשיה נמי סבירא ליה דעד ועד בכלל. ולהכי איצטריך יהיה היינו הלכה דמקצת היום ככולו דמעד מלאת הוה אמינא דבעינן למ"ד שלמים.
והילקוט בשם הספרי הביא שם דמעד מלאת ילפינן דאם גילח ביום למ"ד יצא ע"ש. ולבר פדא על כרחך תנאי היא וכמו שכתבו התוס' דר' יאשיה לא סבירא ליה כוותיה. ולדידיה לר' יאשיה אם גילח יום ל' לא יצא וכב"ה דתוספתא דמקצת היום ככולו לא סבירא ליה. ולפי זה לרב מתנא פלוגתא דב"ש וב"ה בגילח ביום למ"ד הוא אי מקצת היום ככולו אי לא. אבל לכ"ע מנין נזירות למ"ד יום. ולבר פדא פליגי במנין נזירות דלב"ש הוי כ"ט ולב"ה הוי למ"ד יום ולהלכה קיי"ל דהוי כ"ט וכסתמא דמתניתין אם גילח ביום למ"ד ועיין תוס' במ"ק שהקשו לבר פדא למה בעינן באבל שלשים יום כיון דילפינן מנזיר ונזירות הוא כ"ט יום. ותירץ כיון דמדרבנן אסור לגלח ביום למ"ד משום הכי באבילות גם כן שלשים בעינן. ואין זה מספיק דהכא גזרינן משום שלשים שלמים. אבל באבל דליכא למגזר. ביום למ"ד לישתרי. וכן יקשה לרב מתנא אמאי פליגי רבנן עליה דאבא שאול במקצת היום ככולו דאבל. כיון דמנזיר ילפינן. ובנזיר לכ"ע אמרינן מקצת היום ככולו. ובירושלמי במכילתין (ה"ה) ובמ"ק שקיל וטרי בזה.