אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק ראשון › דף ו.

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ראשון · דף ו.

דף ה:

גמרא אמר לך אנא נמי אהא סמכי. ומשמע מדברי התוס' ז"ל דמדקדק מהא דעולה לנזירות שנייה ש"מ דלא שייך כלל למנין הראשון דאי הוי שייך גם למנין הראשון לא היה עולה למנין האחרון וכ"כ בשיטה מקובצת. ולא הבנתי טעמו של דבר ומה אילו נזר מחדש לאחר הבאת קרבנותיו וכי לא היה עולה לו סוף היום לתחלת נזירות. וכי קבל עליו ב' נזירות כאחת אמאי לא יעלה לו. ונפקא מינה לדינא לבר פדא באשה שנדרה ב' נזירות והפר לה בעלה באחת בחצי היום אטו לא יעלה לה סוף היום לנזירות שנייה כיון דכבר היה בנזירות החצי היום הראשון. וכל זה יתבאר עוד בהלכות לקמן אי"ה.

שם מי שאמר כי' נטמא יום שלשים סותר הכל. בשלמא לרב מתנא ניחא דהוי בתוך מלאת אלא לבר פדא קשיא. ופרש"י אף על גב דרב מתנא נמי סבירא ליה מקצת היום ככולו היינו אליבא דר"א אבל ת"ק לא סבירא ליה מקצת היום ככולו. והוא תמוה דאם כן אמאי תנן סתמא אם גילח ביום למ"ד יצא. ועל כרחך צריך לומר כמו שכתבו התוס' ז"ל דאם נטמא קודם הבאת קרבנות חשיב כתוך מלאת. וכן משמע מדבריו ז"ל לעיל שכתב דאיכא בין רב מתנא לבר פדא היכא דנטמא ביום למ"ד דלרב מתנא הוי כתוך מלאת אבל לענין גילוח זה וזה שוין דאם גילח ביום למ"ד יצא והיינו משום דמקצת היום ככולו לענין גילוח. אבל לענין טומאה לא מהני הא דמקצת היום ככולו. והוי תוך מלאת לרב מתנא. וכתבו התוס' ז"ל אף על גב דלאחר מלאת כמו ביום ל"א או יום ק"א נמי סותר שלשים לרבנן. היינו מדרבנן משום גזירה דיום שלשים. אבל לבר פדא ביום למ"ד גופא אמאי סותר ל' הא אחר מלאת הוא אלא שמע מינה דסתם נזירות למ"ד הוא. ומשני אמר לך בר פדא אימא סיפא ר"א אומר אינו סותר אלא שבעה ועל כרחך משום דסבירא ליה דהוי אחר מלאת דסתם נזירות כ"ט הוא וה"ה לרבנן דהכי סבירא ליה. והא דסותר למ"ד לרבנן אם נטמא ביום למ"ד הוא מדרבנן משום גזירה דשלמים ולרב מתנא משני דר"א סבירא ליה מקצת היום ככולו גם לענין טומאה.

וכללא דמלתא לשיטת התוס' ז"ל דמהתורה לאחר מלאת אינו סותר אלא דלת"ק דר"א גזרינן אחר מלאת אטו תוך מלאת. ומדרבנן סותר שלשים. ור"א לא גזר. ואף על גב דלענין לגלח לכתחלה ביום למ"ד לכ"ע גזרינן אטו שלמים אבל לענין סתירה לא גזר ר"א. ולרבנן נמי לא דמיא סתירה דתוך מלאת לאחר מלאת. דבתוך מלאת סותר ומביא קרבנות טומאה. ולאחר מלאת אינו סותר אלא מדרבנן ואינו מביא קרבן טומאה. ומה שכתב רש"י ז"ל לעיל דלבר פדא הוי אחר מלאת ואינו סותר נדרו אינו מדוקדק דודאי סותר נדרו גם לבר פדא וכדתנן סתמא דמתניתין אלא דליכא בינייהו אלא קרבן טומאה דלרב מתנא מביא קרבן טומאה אם נטמא ביום למ"ד דהוי כתוך מלאת. ולבר פדא אינו מביא קרבן טומאה וכן מבואר בשיטה מקובצת. והא דתנן לקמן נטמא ביום ק"א אינו סותר אלא למ"ד. הוא משום דאינו סותר אלא מדרבנן אבל היכא דהסתירה מהתורה ודאי סותר הכל לרבנן דר"א וכמו שכתבו התוס' ז"ל לקמן ריש פרק מי שאמר הריני נזיר.

אבל מדברי הרמב"ם ז"ל לא משמע הכי שכתב בפ"ו הלכה ד' (מהלכות נזירות) נטמא אחר מלאת שהוא יום הבאת קרבנות טהרה אלו לא נטמא סותר ל' בלבד ומביא קרבנות טומאה משמע דסבירא ליה דהסתירה דאחר מלאת היינו יום ק"א דמתניתין דלקמן הוא מדאורייתא מדמביא קרבנות טומאה. וקשה אמאי הא אמרינן הכא בהדיא דאם נטמא אחר מלאת אינו סותר אלא מדרבנן. ונהי דלרב מתנא אם נטמא ביום הבאת קרבנותיו סותר מהתורה היינו דוקא ביום ל' דשייך למנין נזירות. אבל יום ל"א או ק"א לכ"ע אינו סותר אלא מדרבנן אפילו אמר למ"ד או מאה שלמים כיון דכבר כלה מנין הנזירות כמו לבר פדא ביום שלשים אף על גב דהוא יום הבאת קרבנות. ואין לפרש דנטמא אחר מלאת ביום הבאת קרבנות היינו יום ל' דהא כבר כתב לעיל הלכה ג' ואפילו נטמא ביום מלאת אפילו בסוף היום סותר הכל. משמע דביום השלמת הנזירות סותר הכל. וכדתנן נטמא ביום ק' סותר הכל אף על גב דאם הביא קרבנותיו ביום ק' יצא דמקצת היום ככולו מכל מקום מיקרי תוך מלאת כיון דיום זה עולה למנין נזירות. ועל כרחך אחר מלאת היינו יום ק"א או ל"א ואפילו הכי סותר מהתורה ומביא קרבנות טומאה והכא בשמעתין לא משמע כן. ועוד דאם סותר מהתורה אמאי לא יסתור הכל דהא רבנן לא סבירא ליה דרשא דר"א דאינו סותר אלא למ"ד. ומנ"ל דסתירה דאחר מלאת לא סתר אלא למ"ד. ועל כרחך צריך לומר דשיטת הרמב"ם ז"ל הוא דאחר מלאת הוא יום הבאת קרבנותיו ובהא סבירא ליה לת"ק דאינו סותר אלא למ"ד אף על גב דסתר מהתורה. והא דתנן נטמא ביום ק' סותר הכל היינו משום דיום ק' הוא תוך מלאת ולא אמרינן בזה מקצת היום ככולו. וביום ק"א סותר למ"ד יום לבד משום דהוא יום הבאת קרבנות ואחר מלאת. והא דמשמע הכא דאחר מלאת אינו סותר אם לא משום דיום למ"ד שייך למנין נזירות. אבל בכל אחר מלאת לא סתר. היינו לסלקא דעתך דהמקשן. אבל למאי דמסיק כי היכי דלבר פדא סותר למ"ד לרבנן ביום שלשים אף על גב דהוא אחר מלאת הכי נמי לרב מתנא כל אחר מלאת סותר למ"ד. ולא מסתבר ליה למימר דמדרבנן הוא דסותר משום גזירה. ועל כרחך אית ליה לת"ק איזה סמך מהתורה דלא סתר אלא למ"ד יום. אם נטמא אחר מלאת. ויתיישב בזה קושית התוס' ז"ל לקמן לרב מתנא מד' ר"א וכמו שיתבאר.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה