אור ברסלב
קרן אורה על נזיר פרק ראשון › דף ב:

קרן אורה על נזיר· רבי יצחק מינקובסקי

פרק ראשון · דף ב:

דף ב.

ודלמא אהא בתענית קאמר. עיין בשיטה מקובצת מה שפירש בשם הרא"ש ז"ל דפריך היכי משוי ליה נזיר ודאי הא איכא לספוקי דאהא בתענית קאמר ועוד דהא קיי"ל דספק נזירות להקל ולפי זה הקשה עוד נשייליה מה היה בלבו ותירץ דאמר שנתכוין למשמעות לשונו. ושיטה זו אינה מובן דאם כן כי מוקי לה הש"ס למסקנא דאמר שהיה בלבו לנזירות למה ליה נזיר עובר לפניו אפילו כי אין נזיר עובר לפניו ליהוי נזיר כיון דבכלל ספק נזירות הוא והולכין אחר פירושו. אלא הדבר ברור כמו שפירש שם בשם הר"ר עזריאל וכן פירש"י ותוספות ז"ל דהכא לאו נזיר הוא כלל כיון דאין במשמעות לשונו ענין נזירות. ואפילו אם אמר דהיה בלבו לשם נזירות לא מהני. ואין לזה שייכות עם שאר ספק נזירות דלאו כלום קאמר כיון דסבירא ליה ידים שאינן מוכיחות לא הויין ידים. או למסקנא לפירש"י ז"ל דלא הוי יד כלל. ומשני דאיירי בנזיר עובר לפניו דהוי יד מוכיח ותו לא בעינן שיפרש מחשבות לבו. דהלשון עצמו משמע נזירות. אלא דלפי זה קשה כי פריך הש"ס ודילמא לפוטרו מקרבנותיו קאמר על כרחך אפילו בנזיר עובר לפניו פריך דאכתי יד שאין מוכיח הוי או דלא הוי יד כלל לפי פירש"י דלמסקנא שמואל סבירא ליה דידים שאינן מוכיחות הויין ידים ודילמא לפוטרו מקרבנותיו קאמר ולא הוי יד כלל. מאי משני דקאמר בלבו מאי מהני בזה מחשבות לבו וצריך לומר דלהוציא מלפוטרו מקרבנותיו מהני מחשבת לבו. כיון דשני הפירושים הכל מענין נזירות הוא מהני בזה כוונתו דלנזירות גמורה נתכוין אבל אי אין נזיר עובר לפניו דאיכא למימר דלאו לנזירות איכוין כלל אלא אהא בתענית קאמר לא מהני כוונתו בלב.

ומכל מקום פרכת הש"ס מאי למימרא צ"ע דמהיכי פשיטא ליה להש"ס כל כך דמהני בזה דברים שבלב דלמא לא מהני כי היכי דלא מהני באין נזיר עובר לפניו לאפוקי ממחשבת אהא בתענית דהא תרוייהו שקולים הן או דהוו יד שאין מוכיח או דלא הוי יד כלל. על כל פנים זה נראה ברור דהא דאיצטריך שיאמר בלבו היינו דלא נימא דלפוטרו מקרבנותיו איכוין. אבל לתענית אפילו לא היה בלבו אלא למשמעות לשונו גם כן אמרינן דלנזירות איכוין דידים מוכיחות הוא. ובש"מ כתב בשם הרא"ש ז"ל דבנזיר עובר לפניו גם כן הוי ידים שאינן מוכיחות. ואין זה מובן דאם כן תקשי ממתניתין למ"ד ידים שאינן מוכיחות לא הויין ידים. ועי' תוס' קדושין דף ו' (ע"א ד"ה הכא) שהביאו גם כן אית דגרסי דבנזיר עובר לפניו הוי ידים שאינן מוכיחות. ולא אדע הכרח לזה. אבל הרמב"ם ז"ל כתב דבכל הני דמתניתין הריני מסלסל הריני מכלכל הרי עלי לשלח פרע בכולן בעינן שיכוין בלבו לנזירות וגם יהיה תפוס בשערו. וכמו שכתב בפ"א מהלכות נזירות הלכה ה' אין אומרים בנזירות עד שיוציא בשפתיו דבר שמשמעו אצל כל העם כענין שבלבו אלא כיון שגמר בלבו והוציא בשפתיו דבר שענינו שיהיה נזיר אף על פי שענין רחוק הוא ואין במשמעו לשון נזירות וחשיב כל הני דמתניתין. ומבואר מדבריו דבכולן בעינן שיגמר בלבו וגם כל הני דמתניתין בכלל ידות הם. ודלא כמו שכתבו התוס' ז"ל דהריני מסלסל לאו ידות הוא. ומכל מקום דבריו ז"ל צ"ע מה שכתב אין אומרים בנזירות עד שיוציא בשפתיו כו' דמשמע דנזירות לחוד יצא בזה מכלל שאר נדרים. וזה אינו דהא בכל נדרים איתרבו ידות נדרים כנדרים. ועיין מה שכתבתי בזה בנדרים (דף ו) בשמעתא דידים שאינן מוכיחות בפלוגתא דאביי ורבא.

אמר שמואל בתפוס בשערו. וכתבו התוס' ז"ל דנזיר עובר לפניו לא מהני בזה וכן באהא לא מהני תפוס בשערו וכדמשמע משמעתין. אבל בירושלמי (ה"א) משמע דבאהא נאה גם כן מהני נזיר עובר לפניו. ואהא נאה כמותו קאמר עיין שם.

תוכן העניינים

קרן אורה על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה