אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק תשיעי › דף סו.

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק תשיעי · דף סו.

דף סה:

ר"ן בד"ה מאן תנא כו' ולענין הלכה. והוא סותר למש"כ בדבריו כו' (עיין לעיל כ"ז ונראה שחסר כאן). עיין בזה בביאורי הגר"א ז"ל (ביו"ד) בסי' רכ"ט (אות ד') מה שכתב בדברי הרמב"ם ז"ל שם ועיין בפירוש המשנה כאן. ובאמת למאי דמסקינן לעיל (כ"ה דהדבר תלוי במעמיד או משנה ולא הותר כולו. אלא במשנה אם כן בשאינו נהנה לזה ולזה לכאורה לא שייך משנה, ואפילו לר"ש אמאי הותרו כולן, ועיין מה שכתבתי לעיל דף (כ"ט) [כ"ה בזה.

משנה קונם יין שאני טועם, שהיין רע למעיים הותר במיושן שהוא יפה למעיים. וכן בבצל. לפי מה שכתב הרא"ש ז"ל לעיל גבי שאביה רע דר"מ אוסר אפילו מת משום דגזר אטו לא מת. אם כן הכי נמי לר"מ ליתסר גם במיושן גזירה אטו שאר יין. וי"ל דאין לדמות גזירות חכמים אהדדי. ועוד דהכא מותר בכל יין, ולא שייך למיגזר.

חסורי מחסרא וה"ק ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית נאה. ופי' הר"ן ז"ל משום דסבירא ליה דפותחין בנולד. ומדברי הרא"ש ז"ל נראה דאין זה נולד, דכיון שנוכל ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ויש קצת חסרון בדבריו ז"ל, וקצת קשה לדבריו ז"ל הא בשחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה נמי פליג ר"י. וצריך לומר דלהלבין גם כן ביכולת היא, וכמו שאמרו ז"ל (כתובות נ"ט ע"ב) הרוצה שילבין את בתו. וכן קצרה עומדת להתגדל ונעשית ארוכה. ומשום הכי כל אלו לא חשיבי נולד. אלא דאם כן על כרחך אלו שכיחי יותר ממיתה דלעיל דחשיב נולד, והני לא חשיבי נולד. ואם כן הדק"ל אמאי אסר ת"ק בנעשית נאה ולבנה וארוכה, הא הוי כתולה נדרו בדבר. ולפי מש"כ הר"ש בר"י חסדאי ז"ל ניחא. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה נסתפק בטעמו של ר"י, אי שהתירה בלא התרת חכם כיון שנעשית נאה, או משום דסבירא ליה פותחין בנולד ע"ש. ועיין בפי' הרע"ב ז"ל ובתוי"ט ז"ל ודו"ק.

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה