אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק שמיני › דף סא:

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק שמיני · דף סא:

דף סא.

מוחלפת השיטה. עיין מה שכתבתי לעיל (י"ח במשנה (דספק) [דסתם] נדרים להחמיר ובקדושין (ס"ה אמרינן דבלישנא פליגי. ור"י סבר עד דמתפני פסחא קאמר, וזה נכון לפי הנוסחא דעד פני הפסח. אבל לפי הנוסחא דעד לפני הפסח קשה קצת, מנ"ל דעד דמתפני פסחא קאמר, ולמה לא נאמר כפשט לשונו דמשמע עד לפני הפסח. והרשב"א ז"ל (ד"ה אמר רב חנינא) כתב לפרש דעד לפני הפסח היינו פרוס הפסח, וכמו שאמרו בירושלמי (בפרקין ה"ב) דפריך (אין) [אנן] בעיין עד לפני ואת אמרת הכין. והיינו קושיא הנ"ל דעד לפני משמע ודאי עד שיגיע. ועלה קאמר ר' אבין דבאמת הכל מודים בפסח עצמו שהוא מותר. כי פליגי בפרוס הפסח. ומכל מקום מפשטא דשמעתין לא משמע כן. ועיין קרבן העדה (בשירי קרבן כ"ז מה שהקשה שם מהא דר' אבין לדברי הרמב"ן ז"ל בסוף פרקין שהביא הר"ן ז"ל, ואין דבריו מובנים לי ודו"ק. ולהאי לישנא דטעמא דר"י הוא משום דעד דמתפני פסחא קאמר יש לדקדק, אם כן מאי אריא דבר שזמנו קבוע, אפילו אין זמנו קבוע נמי משמע עד שיעבור כל הקציר והבציר. ואין זה מוכרח. ודו"ק.

מתני' זה הכלל כל שזמנו קבוע כו'. ופירשו הרא"ש והר"ן ז"ל דאין להמשכתו זמן קבוע. משמע דאם היה להמשכתו זמן קבוע היה אסור עד שיהא. אף על גב דאין להתחלתו זמן קבוע, דכיון דאסור ממה נפשך עד שיגיע. ואם היה להמשכתו זמן קבוע באומר עד שיהא אסור עד שיהא, אף על גב דאין להתחלתו זמן קבוע, כמו קציר ובציר. ואם כן לא יתיישב הא דמיבעי להו בירושלמי (פ"ח ה"ג) בקבע זמן למשתה בנו אי הוי כמי שאין זמנו קבוע, כיון דיכול לדחותו, ומאי אכפת לן אם אין להתחלתו זמן קבוע כיון דיש להמשכתו זמן קבוע. והר"ן ז"ל פי' לקמן (ס"ב ע"ב) לבעיא דמשתה בנו אי אסור עד שיהא או עד שיגיע זמן שקבע, אף על גב שנדחית ולא התחיל המשתה, ואם כן אין זה ענין לדינא דמתניתין, דבכל גוונא אסור עד שיגיע. ומלשון הרמב"ם ז"ל (ה' נדרים פ"י ה"ח) נראה דבהתחלת הזמן הדבר תלוי. וכיון שאין להתחלתו זמן קבוע אפילו אמר עד שיהא עד שיגיע קאמר, אף על גב שיש להמשכתו זמן קבוע. ואם כן שפיר יש לפרש לבעיא דמשתה בנו אי אסור עד שיגיע או עד שיהא, היינו עד שיעבור. אבל אם נדחית לא הותר בהעברת הזמן לחוד, אלא אסור עד שיגיע. ולפי זה איכא נמי חד צד לקולא, דאם מת בנו ובטלה המשתה מותר מיד, כיון דעד שיגיע קאמר ולא יגיע עדיו לעולם הוא מותר מיד. אבל לפי פירוש הר"ן ז"ל דאסור עד זמן משתה י"ל דאפילו מת בנו אסור עד הזמן. ועיין בתוספתא (פרק ד' ה"ו) דאמר ר' יוסי התם דבזמן פסח אם נדר עד הפסח אינו אסור אלא עד חצות של ערב פסח, דעד הפסח עד קרבן פסח קאמר, ולא ראיתי לראשונים שכתבו כן.

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה