קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק שלישי · דף לב.
בד"ה מפני שנתעסק במלון כו' ואותו התינוק לא היה באותה שעה אלא בן שמונת ימים עכ"ל. ואין זה מובן, דהא משמע דהגיע זמנו במדין, אלא שלא מלו מפני שנאמר לו לך שוב מצרים. וצריך לומר דאותה שעה היינו בצאתו ממדין, והיינו דלא נתרשל כלל, דבתחלה לא הגיע זמנו, וכשהגיע זמנו נאמר לו לך שוב כו'.
גמרא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ע"ה התהלך לפני אחזתו רעדה כו'. יש לומר דמקרא דויפול על פניו דריש הכי, היינו מפני רעדה, כיון שאמר לו ואתנה כו' נתקררה דעתו, והבין במאמרו יתברך כי אי אפשר להיות תמים עם ה' ולצאת חפשי משליטת המזלות כי אם על ידי אות ברית קודש, וזו היא מעלת ישראל, וכמו שכתוב תמים תהיה כו', ולזה סמך דרשא דויוצא אותו החוצה צא מאיצטגנינות שלך, כי אחר כריתת הברית יצאו הוא וכל זרעו מגדרי האיצטגנינות, כי אין קבלת השפעתם על ידי צבא השמים, כי אם ממקור הברכות ככל צבא השמים, וזה שנאמר הבט נא וספור הכוכבים כו' כה יהיה זרעך, וז"ש עוד כל שאינו מנחש מכניסין אותו לפנים ממחיצה של מלאכי השרת, וכמש"נ התהלך לפני והיה תמים.
מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו מפני שעשה אנגריא כו', ושמואל אמר מפני שהפריז על המדה כו', ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם כו', נראה שהם כוונו לג' מיני שעבוד שנאמר בקרא, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. ועבדום. וענו אותם. והשני קשה מן הראשון. והג' קשה מכולם. וזה שאמר ז"ל כי גר יהיה זרעך כו' מפני שהפריז על המדה ואמר במה אדע, לכן נענשו להיות גרים בארץ לא להם. ועבדום מפני שעשה אנגריא ועבודה בת"ח. וענו אותם מפני שהפריש בני אדם מתחת כנפי השכינה, על כן נענשו בעינוי נפש. ועי' רא"ש ז"ל. ונראה לי דר"א ור"י דרשי סמוכין, שנאמר אחר הדברים האלה היה דבר ה' כו', היינו אחר עשייתו אנגריא והפרשת בני אדם מתחת כנפי השכינה האמור לעיל, שבשביל זה נגזר העבודה והעינוי, וזה שנאמר אל תירא אברם, כי הצדיקים מרגישים בנפשם אם יבוא לידם איזה חטא אפילו כחוט השערה. ומפני זה נתיירא אבינו ע"ה. אך באמת כל מעשיו לשם שמים הוא, על כן הבטיחו ה' ויאמר לו אל תירא מפני העבודה והעינוי, כי אנכי מגן לך ולא ישלטו בהם בעבודתם. שכרך הרבה מאד הוא בשביל העינוי, כמ"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ולעומת קושי השעבוד וגדלו כן היה השכר גדול.