אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק שלישי › דף כח.

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק שלישי · דף כח.

דף כז:

וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין. יש לדקדק דמשמע דוקא משום דסבירא ליה דיכול לפתוח לו בנדר. ואפילו במה שאין מדירו, משום הכי הוא דאלו ואלו מותרין, הא לאו הכי אשתו מותרת ובניה אסורין, ואמאי לא נימא נדר שהותר מקצתו הותר כולו. וי"ל דלא שייך הכא הותר מקצתו. כיון דלא נתכוין לנדר כלל. דאמר בלבו היום, כדמסקינן בגמ'. ועיין מה שכתבתי לעיל בשמעתין דנדר שהותר מקצתו. ובהך פלוגתא דב"ש וב"ה יש לומר דלתרווייהו רבותא קמ"ל, אף על גב דכבר איפליגו בלא יפתח לו בנדר. ולכאורה היינו הך. אלא דלב"ש רבותא קמ"ל אף על גב דהוא פתח לו בנדר. וסד"א דמותר להוסיף, קמ"ל דאינו רשאי לידור אלא במה שמדירו. ולב"ה נמי רבותא קמ"ל. דסד"א דאין רשאי להוסיף על מה שפתח לו קמ"ל דגם זה מותר. והיינו טעמא שלא כתב הרמב"ם ז"ל להא דיפתח לו בנדר, משום דשמעינן לה מכל שכן מהא דמותר להוסיף לו, וכמ"ש. ולענין שבועה לא כתב כל הני דיני, אלא כתב (ה' שבועות פ"ג ה"א) אם השביעו אנס מותר לישבע, משמע דסבירא ליה דגבי שבועה ב"ה גם כן מודים דלא יפתח לו בשבועה. וברייתא מפרש לה כרב אשי, דביש שאלה בשבועה פליגי. ועיין לחם משנה ז"ל בפ"ד מהלכות נדרים (ה"א).

ועל פי זה יש לפרש הא דאמרינן בירושלמי (פ"ג ה"ד) הוין בעי מימר בנדרים. אבל בשבועות לא. תנא דבי ר' ישמעאל לא תשבעו בשמי לשקר, אבל נשבעין להרגין ולחרמין. והקשו ע"ז התוס' י"ט והש"ך ז"ל (יו"ד סימן רל"ב סקל"א) הא במתניתין תנן ב"ה אומרים אף בשבועה. והיכי סלקא דעתך למימר בשבועה לא. ע"ש מה שכתב. ולפי הנ"ל ניחא, דאלפתוח לו בשבועה קאי, דלא שמעינן ממתניתין אלא בנדרים. אבל בשבועה אסור לפתוח, [ואהא] תנא דבי ר' ישמעאל כו'. וכיון דמקרא ילפינן דהיתרא הוא אפילו לפתוח לו מותר. וכן פי' בקרבן העדה.

ועיין פי' המשניות להרמב"ם ז"ל שכתב לפי שישביענו בשביל אחר כמו כן ישבע לו. ולא הבנתי לשונו ז"ל בזה, דאי שמותר לישבע לזה בשביל חבירו מנ"ל הא. ולאיזה מכוון כתב כן. ועוד משמע שם דמתניתין באונס נפשות נמי איירי, ובאונס נפשות פשיטא דיכול לישבע. וא"צ לשום תנאי. ועיין בדברי הגר"א ז"ל ביו"ד סי' רל"ב.

תוס' בד"ה ב"ה אומרים יש שאלה בשבועה. ולמ"ד אין נזקקין לאלהי ישראל (לעיל כ"ב ע"ב) מיירי הא דב"ה בנדר בודאי עכ"ל. ואין זה מובן, דהא שבועה קתני. ואולי איזה ט"ס יש, וכוונתם דמוקי לה בנדרי אונסין. וכדאוקימתא קמייתא. ועיין ר"ן ז"ל לעיל גבי הא דאין נזקקין כו'.

משנה הרי נטיעות האלו קרבן כו'. הר"ן ז"ל כתב דאיכא לפרושי נמי בקונם וכר"מ. אבל התוס' והרא"ש ז"ל כתבו כיון דלא קאמר עלי או עליך ודאי לדמי קרבן קמכוין. ועיין לקמן דף ל"ה בדברי התוס' והרא"ש ז"ל.

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה