אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק עשירי › דף עא.

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק עשירי · דף עא.

דף ע:

תניא כוותיה דשמואל כו'. הנה רבו השיטות בזה כאשר אבאר, ומה שיש לדקדק בדבריהם. שיטת רש"י ז"ל היא דמייתי תניא כוותיה מהא דב"ה, דאמרי בסיפא בשמע בעלה דאין האב יכול להפר אלא עם ארוס, אלמא דארוס מיפר אפילו נדרים שנראו לארוס ראשון. וב"ש וב"ה פליגי בנדרים שנראו לארוס אי נתרוקנה רשות לאב. ב"ש סבירא ליה דבנדרים שנראו לארוס נמי נתרוקנה לאב, והאב לבדו מיפר. וב"ה סבירא ליה דבנדרים שנראו לארוס לא נתרוקנה רשות לאב, ואינו יכול להפר לבדו כי אם בצירוף הארוס. ושיטתו נפלאה היא, דהא באב ליכא פלוגתא. וכ"ע מודים דאפילו נראו לארוס נתרוקן רשות לאב. וכדאיתא בברייתא לעיל (ס"ח , וסתמא דהש"ס לעיל.

והרא"ש ז"ל הביא שני נוסחאות בזה. נוסחא הראשונה היא דגרסינן בסיפא נמי שמע אביה והפר לה. ורישא מיירי באב וארוס. וסיפא מיירי באב גרידא. וב"ש וב"ה בתרווייהו פליגי במיגז גייז. והא דתניא כוותיה דשמואל הוא מרישא דתני נתארסה בו ביום. ע"כ בשמע הארוס מיירי. ולא סבירא ליה כהר"ן ז"ל דהאב גם כן אינו יכול להפר אלא ביום שמיעה, ולא אזלינן בתר מיתת הארוס. והרא"ש ז"ל סבירא ליה דאזלינן בתר מיתת הארוס. ואם כן למה נקט נתארסה בו ביום. ע"כ קאי אשמע ארוס. ושמע מינה דארוס אחרון מצי מיפר אפילו נדרים שנראו לארוס ראשון. והקשה ז"ל על נוסחא זו דאם כן מאי קאמר בנדרים שנראו לארוס נמי נתרוקנה רשות לאב לב"ש, כיון דלא פליגי בהכי כלל. ע"ש עוד מה שהקשה על זה. ומסיק כאידך נוסחא, דגרסינן בסיפא שמע בעלה והפר לה כו'. וב"ש וב"ה פליגי בתרתי. ברישא פליגי. לב"ש דמיגז גייז משום הכי יכולין אביה ובעלה להפר נדריה. ולב"ה דמיקליש קליש האב והארוס גם כן אין יכולין להפר, כמו האב לבד דאין יכול להפר לב"ה. ובסיפא בשמע בעלה פליגי בנדרים שנראו לארוס. לב"ש לא זכה בהן ארוס אחרון, והאב לבדו מיפר אפילו כשנתארסה לאחר. וב"ה סברי דזכה בהן הארוס, ואין האב יכול להפר אלא עם הארוס. ולפי זה למאי דקי"ל כב"ה אם שמע אביה והפר לה ומת הבעל אין הפרה לנדרה, לא על ידי האב, ולא על ידי שניהם האב והארוס האחרון, משום דמיקליש קליש. ובשמע בעלה והפר לה כשנתארסה לאחר שניהם מפירין, ולא האב לחוד.

והר"ן ז"ל כתב בזה גם כן ב' שיטות. הראשונה דהא דקאמר הש"ס ב"ש סברי נדרים שנראו לארוס נמי נתרוקנה רשות לאב ומיגז גייז הכל קאי אסיפא דשמע בעלה והפר לה, דאמרי ב"ש דאפילו נתארסה לאחר האב לבדו מיפר, ואין לארוס אחרון זכות בו. והיינו משום דמיגז גייז. ואיסתליק ליה ארוס לגמרי. וב"ה סברי מיקליש קליש, ולא איסתליק ליה ארוס לגמרי, וזכה בהן ארוס אחרון, ואין האב מיפר לבדו. ולפי זה תרווייהו סבירא ליה כשמואל בנדרים שנראו לארוס, דב"ש נמי לא פליגי אלא היכא דהפר הבעל. ולפי זה ברישא דשמע אביה והפר כ"ע מודים דאביה ובעלה מפירין נדריה אפילו לב"ה דסבירא ליה מיקליש קליש. וכמו שכתב הר"ן ז"ל דארוס אחרון כרעיה דראשון הוא. והקשה על פירוש זה, ומסיק גם כן כפירוש הרא"ש, דב"ש וב"ה ברישא וסיפא פליגי. ברישא בפלוגתא דמיגז גייז, ואין חילוק בין אב לחוד בין אב וארוס. ולב"ה בכל גווני אין יכולין להפר. ובסיפא בנדרים שנראה לארוס לב"ש לא זכה בהן ארוס אחרון, ואב לחודיה מיפר. ולב"ה אב אינו יכול להפר אלא עם הארוס, וכשמואל. ולא הבנתי מה שנסתפק הר"ן ז"ל לעיל בד"ה ודלמא בנדרים שלא נראו לארוס אם האב לחודיה מיפר בנדרים שלא זכה בהן ארוס אחרון. דהא מוכח משמעתין דלב"ש אב לחודיה מיפר.

וכל שיטות אלו לא אתיין אלא למאן דמפרש לעיל דבית שמאי ובית הלל בפלוגתא דמיגז גייז לא פליגי, אלא בסיפא דברייתא לעיל בשמע אביה והפר לה. אבל לדברי הרמב"ם ז"ל (ה' נדרים פי"א הי"ט) דסבירא ליה דב"ה ברישא בשמע בעלה והפר לה נמי פליגי וסבירא ליה דמיקליש קליש. אם כן ליכא לפרושי כפי' הרא"ש והר"ן ז"ל בשם התוס' דבתרתי פליגי, דאם כן בסיפא לב"ה אמאי אביה ובעלה מפירין נדריה, כיון דמיקליש קליש. ומידי דהוי ארישא דשמע אביה והפר לה דסבירא ליה לב"ה דשניהם גם כן אין יכולין להפר. ועל כרחך צריך לומר לשיטתו דהאב והבעל אפילו לב"ה יכולין להפר, אף על גב דמיקליש קליש. ומסיפא לחוד הוא דמייתי תניא כוותיה דשמואל. דב"ש וב"ה פליגי בסיפא. וב"ש סברי דאפילו בנתארסה לאחר האב לחודיה מיפר, והיינו משום דסבירא ליה דבנדרים שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב, ואין זכיה לארוס בהן והאב יכול להפר, דמיגז גייז. ובין לא נתארסה ובין נתארסה האב לחודיה מיפר. וב"ה סברי דבין נתארסה ובין לא נתארסה אין האב יכול להפר, דמיקליש קליש. אבל אביה ובעלה מפירין, משום דנדרים שנראו לארוס ראשון גם כן האחרון מיפר. אלא דלפי זה לא שמעינן להא מדברי ב"ה, ודלמא ב"ה נמי מודו דאין ארוס אחרון מיפר בנדרים שנראו לארוס. ועל הפרת האב לחוד הוא דפליגי, דאין האב יכול להפר. וי"ל דמשמע ליה דארישא קאי, דאתי לאשמעינן דין אביה ובעלה דמפירין נדריה. ואתי ב"ש לאיפלוגי דבשמע בעלה והפר לה אין הארוס מיפר אלא האב לחוד. משמע דב"ה סבירא ליה דגם בזה האב והבעל מיפר. ולפי שיטה זו אתי שפיר דאשמעינן פלוגתא דב"ש וב"ה בשמע בעלה והפר לה. ולא בשמע בעלה לחוד, כיון דפלוגתייהו בנדרים שנראו לארוס. משום דאתי לאשמעינן פלוגתייהו בלא נתארסה נמי. אבל לשיטת הרא"ש והר"ן ז"ל הוי מצי לאשמעינן פלוגתייהו בשמע בעלה לחוד.

והרשב"א ז"ל (ד"ה אמר רבא) כתב בזה לפרש דהא דאמרינן לב"ש תרווייהו טעמי נדרים שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב. ומיגז גייז. משום דאי מיקליש קליש לא היה כח לאב לחוד להפר בלא ארוס. ולא זכיתי להבין דבריו ז"ל. דאם כן מאי טעמא מיפר האב לב"ה אחר הפרת הבעל היכא דלא נתארסה. וכמו שכתב הוא ז"ל, כיון דמיקליש קליש. ועל כרחך לא מהני הך סברא דמיקליש קליש אלא במקום ארוס. וכיון דב"ש סבירא ליה דאין זכיה לארוס אחרון בנדרים שנראו לראשון. אם כן אפילו סבירא ליה דמקליש קליש האב יכול להפר. כמו עד שלא נתארסה, כיון דארוס כמאן דליתא. אלא דמדבריו ז"ל לעיל בד"ה אי בנדרים שלא נראו לארוס כו', נראה דב"ה לא אמרי דאביה ובעלה מפירין נדריה ולא האב לחודיה אלא דוקא היכא דהפר הבעל דמיקליש קליש. אבל אם לא הפר הבעל אלא שמע לחוד גם לב"ה האב לחוד מיפר אפילו איכא ארוס. ואם כן י"ל דב"ש נמי סבירא ליה כשמואל דארוס אחרון זוכה בנדרים שנראו לארוס. אלא כיון דסבירא ליה מיגז גייז הוי כלא הפר כלל, ויכול האב להפר לחוד.

אלא דאם כן לא משכחת לה לב"ש נדרים שנראו לארוס שישתתף ארוס האחרון בהפרתה. דבלא הפר הבעל כלל לכ"ע האב לחודיה מפר. ואי בהפר הבעל הא לב"ש מיגז גייז, והוי כלא הפר. ועוד דלפי שיטה זו הא דילפינן מעליה יתירא דארוס זוכה בנדרים שנראו לארוס ראשון לא מיירי אלא בהפר הבעל או הפר האב ושמע הארוס, אי נימא דהאב וארוס אחרון יכולין להפר. וכמו שנסתפק שם הרשב"א ז"ל. וכמה דחוקה היא שיטה זו. ומה אעשה אם להרשב"א ז"ל מיסבר ליה טפי בשיטה זו, ע"ש בדבריו באורך. אבל הרא"ש והר"ן ז"ל נראה דלא סבירא ליה הכי, אלא דכל במקום ארוס אין האב לחוד מיפר בכל גווני. ועיין בזה בדברי הטור וב"י (יו"ד סימן רל"ד) ולחם משנה ז"ל (ה' נדרים פי"א הי"ד) ובד' הט"ז (יו"ד שם ס"ק כ"ד) מה שכתבו בזה.

והנה הפירוש הפשוט בשמעתין הוא לדברי הרמב"ם ז"ל, דלשיטתו אתי שפיר הני תרי טעמי דקאמר לב"ש. אלא דיש לדקדק לשיטתו דסבירא ליה (ה' נדרים פי"ב ה"א) דהאב מיפר כל נדרי בתו אם כן אמאי לא יפר שאר נדרים אפילו במקום ארוס, כמו לב"ש דסבירא ליה בנדרים שנראו לארוס ראשון דאין לאחרון זכיה בהם האב לחודיה מיפר. אם כן שאר נדרים כמי דאין לארוס זכיה בהם, דהא אין לו זכיה אלא בנדרי עינוי נפש, אמאי לא יפר האב לחודיה, כיון דלא נגרע כח האב אפילו נתארסה בדבר שאין לארוס זכיה בהם. וצ"ע.

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה