אור ברסלב
קרן אורה על נדרים פרק אחד עשר › דף פז:

קרן אורה על נדרים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק אחד עשר · דף פז:

דף פז.

גמ' אמרה קונם תאנה כו', אמר רבא מתניתין ר"ש הוא, דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד. אבל לרבנן אפילו אמרה קונם תאנים וענבים אלו הוי ב' נדרים. ולפי זה צריך לומר דכל הני תנאי דמתניתין כר"ש סבירא ליה, דלרבנן הוי ב' נדרים, ולדידהו ליכא לאשכוחי כלל לפלוגתא דר"י ור"ע דמתניתין. אם לא כגון שהיו מונחים לפניו תאנים וענבים ואמר קונם אלו עלי. אבל בכה"ג נראה דליכא פלוגתא, וכ"ע מודו דלא הוי הפרה כלל, כיון דלגמרי נדר אחד הוא. ואפילו בשאלה נראה דאינו יכול לשאול על ענבים לחוד או תאנים לחוד. אלא דזה דומה לשאני נהנה לכולכם, דשייך בזה התרה למקצת. ואם כן י"ל דהוא הדין בהפרה כה"ג פליגי ר"י ור"ע לרבנן דר"ש, אבל לפי זה הרמב"ם ז"ל לא כתב לדינא דמתניתין כלל, כיון דפסק דלא כר"ש, אם כן ב' נדרים הוי. ואמאי כתב הרא"ש ז"ל (פי"א סימן ג') בשם הרמב"ם ז"ל דפסק כחכמים, הא לכ"ע בזה מה שקיים קיים ומה שהפר הפר, כיון דב' נדרים הם. ועוד הקשה הלחם משנה ז"ל שם (ה' נדרים פי"ג ה"ו) על מה שכתב הרמב"ם שם דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו כו' בהפרה. והא לא שייך בזה הותר מקצתו, כיון דב' נדרים הם.

ונראה דבתאנים וענבים אלו כ"ע מודו דהוי כללא. ועד כאן לא פליגי רבנן אלא התם (שבועות ל"ו ע"ב) דחמשה תובעין אותו דהוי מצי למימר אין לכולכם בידי. ומדאמר לא לזה כו' שמע מינה דלפרטא קמכוין. אבל הכא דליכא יתורא דלישנא דצריך למימר תאנים וענבים לאוסרן עליו גם לרבנן כלל הוא. והכי אמרינן להדיא בשבועות (עיין רמב"ם ה' שבועות פ"ד ה"ה ובכ"מ שם) גבי שבועה שלא אוכל פת ובשר. וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל (עיין ה' שבועות שם) דשבועה שלא אוכל תאנים וענבים הוי חד שבועה ומצטרפי. והא דאמרינן לעיל (כ"ו ע"א) דלזה ולזה הוי פרטא. היינו משום דהיה יכול לומר שאני נהנה לכולכם. ועיין פ"ד מה' נדרים (הי"א) ובלחם משנה שם. ואין הדברים ברורים. ועדיין צ"ע בקידושין שם (מ"ז ע"א) בגמרא גבי הא דמוקי התם כרבי דבין כזית כזית ובין כזית וכזית. ועי' בירושלמי בקידושין שם (פ"ב ה"א) מוקי למתניתין דבזו ובזו כר' יהודה דאית ליה ואני. אבל לר"מ הוי כאו בזו ואו בזו. וכן איתא בפ"ד דנזיר (ה"א) בושמע חבירו ואמר ואני ע"ש. ובדברי התוספות ז"ל בשבועות פרק שבועת הפיקדון (שבועות ל"ח ע"א ד"ה הכא) ודו"ק.

שם משנה יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר' מאיר אומר לא יפר. ופי' הר"ן ז"ל בפי' קמא דלר"מ אינו יכול להפר לא היום, ולא לאחר שהודיעהו שהוא יכול להפר היום ולא הפר. כיון דאינו יודע שיכול להפר נדר זה אין זה הפרה. ולאחר שהודיעוהו נמי לא יפר דהוי לאחר יום שמעו. ורבנן סבירא ליה דיפר היום, דמקצת ידיעה ככל ידיעה, ור"מ בעי ידיעה גמורה, וכל שעבר יומו אינו יכול להפר, ועל רבנן נמי הוי מצי לאקשוי לעיל (ע"ח ע"ב) לר"ח דאמר שותק על מנת למיקט יכול להפר, ועוד להך פירושא לא הוי סיפא דומיא דרישא: (כאן חסר בהכ"י. וחבל על דאבדין).

תוכן העניינים

קרן אורה על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה