אור ברסלב
קרן אורה על זבחים פרק יא - דם חטאת › דף צד:

קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי

פרק יא - דם חטאת · דף צד:

דף צד.

גמרא זרק פשתן למים חייב ומסיק משום דאית להו רירא וקעביד לישה אבל חטי ושערי לית להו רירי ולא שייך בהו לישה ומשום זורע משמע דליכא חיובא בשום זרע והרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' שבת כתב השורה חטים ושעורים במים חייב משום זורע דתולדות זורע הוא וכתב הה"מ והכ"מ ז"ל דיצא לו זאת משמעתין וכבר הקש' המ"א ז"ל בסי' של"ו דהא הכא משמע איפכא דמשום זורע ליכא וכתב המ"א ז"ל לחלק דבפשתן חייב תיכף כשנתנו למים משום לש ומשום זורע אינו חייב אלא אם שרה במים זמן מה וכבר כתב הוא ז"ל מנ"ל הא וגם עיקר החילוק הזה אינו מובן דכמה שיעור שריה זו לחייבו משום זורע אולי מפרש ז"ל אי משום דמקדח לא אמר הכי בדרך ה"א אלא באמת הוא כן אי אתה מחייבו משום זורע בחטי ושערי נמי חייב משום זורע ומאי אירי' פשתן ומשני הני אית להו רירי וקעביד לישה ובהני דאית להו רירי ליכא בזה משום זורע אלא משום לש ומה שהוסיף הרמב"ם ז"ל דשומשמין דינן כפשתן ג"כ צ"ע מנ"ל הא וסברת המ"א ז"ל בלא"ה צ"ע דאי יש משום זורע בנתינת חטים למים חייב עליה מיד כמו זורע עצמו דחייב מיד בנתינת הזריע' לעפר אע"ג דאינו מצמיח עד אחר זמן מרובה וכן אופה חייב עלי' מיד כל שנעשה ממילא אח"כ אם לא שנאמר דצריך ליתן עכ"פ ע"ד לשהות שם וחייב מיד. וע' תוס' שבת דף ד' בד"ה קודם שיבא לידי איסור סקילה מש"כ שם ודו"ק וע' תוס' ר"ע על משניות בפ' כלל גדול:

שם גמרא זה חומר בחטאת ותו ליכא כו'. לכאורה פשטיה דמתני' קמ"ל דבהני דיני שנאמר בפ' דזאת תורת החטאת כיבוס ושבירת כ"ח וקידוש בלוע ומריקה ושטיפה ואשמע לן זה חומר כו' אע"ג דכל אינך שבירת כלי חרס וקידוש בלוע ומריקה ושטיפה ילפינן בכל הקדשים וכדתנן לקמן אבל כיבוס לא נאמר אלא בחטאת כדילפינן בריש פירקין והיינו דקאמר זה חומר בחטאת אבל שאר מילי דחטאת לא מיירי בה כלל לבר מהא דנכנס דמה לפנים פסולה קשיא שפיר דזה נאמר ג"כ באותה פרשה אבל הש"ס לא ניחא לי' לשנויי הכי. ומה מאוד יפלא בזה דברי הרמב"ם זיל שכתב בפי' ובחיבורו דזה חומר בחטאת קאי גם כן אשבירת כלי חרס דלא נאמר אלא בחטאת לחוד ומאין יצא לו כן אי מהא דתנן במתני' קודם זה חומר שבירת הכלי חרס במקום קדוש ומשמע ליה דעלה קאי הא דזה חומר כו' ותנן נמי מריקה ושטיפה במקום קדוש ועלה לא קאי הא דזה חומר ומנ"ל דקאי אשבירת כלי חרס ועוד דלישנא דהש"ס אלא חדא מתרין תלת חומרי נקט משמע דלא תנן הכא אלא חומר אחד וצ"ל דמשמע לי' הכי מהא דתנן לקמן אחד ק"ק ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ולא תנן נמי שבירת כ"ח משום דשבירת כ"ח אינה אלא בחטאת לחוד וקרא דכ"ח אשר תבושל בו ישבר כתיב בתר קרא דאשר יזה מדמה וריבויא דקדשי קדשים דמרבינן מינה שאר קדשי' נאמר אחר קרא דמריקה ושטיפה. אבל מ"מ קשה מנ"ל לחלק דדין שבירת כ"ח אינה אלא בחטאת ומו"ש בכל הקדשים ואמאי לא ילפינן מזאת תורת דשבירת כ"ח גם כן בכלל כל הקדשים וכבר עמדו ע"ז מפרשי דבריו ז"ל והראב"ד ז"ל השיגו וע' בתוי"ט ז"ל ובה"ז ז"ל וצ"ק ז"ל שהקשו עליו מהא דאמרי' בפסחים התור' העידה על כ"ח שאינו יוצא מידי דפיו לעולם מקרא דאשר תבושל בו ישבר ואם אין זה אלא בחטאת ע"כ גזה"כ היא. ולדידי הא לא קשיא דע"כ אפי' לפירש"י ז"ל לא נאמרה שבירה אלא בקדשים אבל חולין מקדשים לא ילפינן כמו מריקה ושטיפה דלא נאמרה אלא בקדשים דאי בכל האיסורין כן א"כ למה נאמר דין שבירה גבי קדשים וע"כ הא דבעינן שבירה גבי חולין הוא מדרבנן והכי קאמר הש"ס התורה העידה כו' והחמירה בכ"ח בקדשים להטעין שבירה משום דאינו יוצא מידי דופיו וגבי קדשי' אחמור רחמנ' להטעין שבירה וגבי חולין מה"ת סגי בהגעלה ולא חיישינן למעט הנשאר בדפיו אבל רבנן החמירו דלא מהני הגעל' וא"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל ג"כ א"ש כנ"ל:

והנה יש מקום עיון עוד בזה בדין כלי אבנים דמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ח הנ"ל דאין טעונין מריקה ושטיפה אלא הדחה בעלמא ואלו גבי הגעלה בכלי חמץ כתב דכלי אבנים צריכין הגעלה וכ"כ הרי"ף ז"ל בפ' כל שעה ובאמת נחלקו הראשונים ז"ל בזה כמבואר שם בדברי הר"ן וש"ג ז"ל אבל דברי הרמב"ם ז"ל קשיין אהדדי דקדשים קיל מחולין וגם קש' מנ"ל להרמב"ם ז"ל הא נהי דקרא לא מיירי אלא בכ"ח וכ"נ מ"מ דילמא לא אימעיט אלא משטיפה לחוד כי היכא דתרומה אימעיט ג"כ וטעון מריקה היינו הגעלה ומשטיפה הוא דאימעיט ה"נ כלי אבנים ואמאי סגי בהדחה בעלמא אטו קדשים קיל משאר איסורין ולקמן יתבאר יותר בזה וכן במה שאמרה תור' דחטאת מקדש בבלוע ולקמן מרבינן שאר קדשים מהקישא דזאת התורה ולכאור' בכל האיסורין כן וכ"ז יתבאר לקמן בס"ד:

שם משנה בגד שיצא חוץ לקלעים כ"ח כו' כלי נחושת כו' מלישנא דמתני' נ' דמיירי דהכל בקדשי קדשי' לפנים מן הקלעים ולא נתבאר דין קדשים קלים דנאכלין חוץ לקלעים אי שבירת כ"ח ומריקה ושטיפה שלהם צריך ג"כ להיות במקום קדוש ולכאורה נ' דא"צ להביאן במקום קדוש כיון דאכילתן חוץ למקום קדוש אבל לא מצאתי הדבר מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל ובתוספתא איתא במקום אכילתן מריקתן ושטיפתן ע"ש:

תוכן העניינים

קרן אורה על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה