קרן אורה על זבחים· רבי יצחק מינקובסקי
פרק יא - דם חטאת · דף צד.
גמרא מטלית פחותה מג' א"ב מדברי הרמב"ם ז"ל נרא' דגרס פחותה משלשה על שלשה אבל גע"ג לא מהני מחשבה והתוס' ז"ל בנידה גרסי כנוסחא דידן ואפ"ה מהני מחשבה ע"ש בדף ס' וע' סוכה דף י"ו ובדברי התו' ז"ל שם ובדברי הר"ש ז"ל פכ"ח דכלים שהאריך בזה ע"ש:
שם גמרא אלא אמר רבא קרא ומתני' כו' ומסקנא דברכין לכ"ע שייך כיבוס ודווקא כיסכוס אבל שרייתו לא זהו כיבוסו ובקשין פליגי אחרים ורבנן לרבנן ליכא כיבוס בקשין ולאחרים בקשין ג"כ איכא כיבוס ולקמן בהא דדריש רבא מותר לכבס מנעל בשבת פריך עליו מהא דר' חייא ב"ר אשי דלא שרי אלא שכשוך ולא כיבוס וחזר בו רבא והא דלא משני רבא כי קאמינא בקשין נרא' קצת דס"ל כאחרים דאיכא כיבוס גם בקשין אבל הרמב"ם ז"ל פסק כרבנן דבקשין ליכא כיבוס אלא גרירה כעץ וצ"ל דלא רצה רבא לשנויי הכי דסתמא דרש מותר לכבס מנעל משמע בכל מנעל מותר לכבוס להכי קאמר שאמרתי כו' אבל באמת לרבנן בקשין מותר גם לכבס וכדאמרי' או כרבנן דוקא ברכין וקצת קשה על הרמב"ם ז"ל בפכ"ב מה' שבת שכתב סתמא דלא הותר אלא שכשוך ולא חילק וכתב דבקשין אפי' כיבוס מותר וכ"כ הרי"ף והרא"ש ז"ל להא דרבא בסוף פ' תולין בשבת ולא כתב דבקשין מותר אפי' כיבוס וצ"ע בדברי הראשונים ז"ל:
והא דבכלי עץ מגררו לא נתבאר מה הוא עושה בדם הנגרר לכאורה כשר הוא לאספו בכ"ש וכשר להזות דדוקא בכיבוס דמצוה לכבסו ואידחיי לכיבוס להכי אוספו ופסול אבל לא בגרירה בכ"ע דאין כאן מצוה וא"כ צריך לגררו ג"כ במקום קדוש וכל זה לא נתבאר: